[ליצירה]
שיר נפלא, דימויים חזקים ומקוריים. הייתי עובדת קצת על המקצב של השיר ומשמיטה מילים מיותרות.
לדוג': ריקדי נשמתך (ולא ריקדי את נשמתך)
על גרגירי ים נידפים
פצעי רגלייך (עכשי נהיה במשקל רקדי נשמתך...)
בהצלחה!
[ליצירה]
אל תתני לזכרון
למשוך את ליבך
תני לו מקום בזמנו
כבדי אותו
הביני את עצמך אז
דעי לך
שאדם עושה את מה שהוא יכול באותו רגע
ועל כן חרטה מיותרת
תני לזכרון להיות מדחף
וזכרי שאת חבה לו
את מה שהינך היום
שמחי בו
שנני את מפת הסמלים והתובנות
שהוא הוריש לך
והיי גאה
על השרדותך
[ליצירה]
מתוקה
את צדיקה,
לכן אני משערת שכשאת מדברת על עוונות ושמלה מוכתמת את לא מתכוונת לזה...
השיר עצמו אמיתי, אמיתי מאד...
ואת יכולה להסתכל בפורום יצירה ב"להעלות בעיה" אולי סופסוף מישהו יתייחס...
[ליצירה]
זה מין הרגשה כזאת מובנת
אבל לפעמים מגלים שאולי אהב אבל לא מספיק...
מקווה שהממאים יגיע בצורה נעימה ביותר
והוא לא חי'יב להיות נסיך...(מה רע בגנן?....)
[ליצירה]
אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה...
[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.
[ליצירה]
.
היתה לי תקופה גם כזו שהרגשתי ממש רע כי לא נתתי לעצמי דרור לדמיון אבל זה לא עובד... זה מתפרץ, זה חלק מאיתנו, למדתי לשלוט על זה, לא לשגות בדמיונות שמזיקים לי, למדתי לא לחיות את הדמיון, אלא לתת לו את המקום שלו, זה חלק מאיתנו טל, אי אפשר לבטל את זה... הכל מאת הקב"ה, גם הטוב וגם הפחות טוב, וזו החכמה לדעת לנתב את כולם. (טל, אני לא אומרת שעכשיו צריך לדמיין רק דמיונות של קדושה.... אל תיבהלי...) נתראה שבוע הבא!!!!!
[ליצירה]
למשיבת נפש
וזו בדיוק התפילה שלי לבורא עולם, להגיע ליעוד שלי ולא על דרך עקידה, השיר הזה נכתב קצת מזמן, כשהרגשתי שדווקא כשאני מתחילה להתקרב לקב"ה, וממש לרצות, לרצות בקרבתו, ה' שם לך הר גבוה מלפניך, נותן לך כפית ביד ואומר לך להעביר את ההר למקום אחר...
ואתה שואל למה?
זה תהליכים ב"ה שעברתי אותם, (ויש את כל החיים לעבור)
[ליצירה]
מה זה תעזבו אותו? פשוט מאוד, תעזבו אותו, כשאתה מרגיש טוב באתר, אתה לפעמים לא עושה חשבונות של מה יגידו. אני בטוחה שהוא לא כתב את זה בשביל לקבל ביקורות נלהבות, אלא כי זה מה שהוא הרגיש, והרבה מכאן כותבים דברים בשביל הזדהות וצמיחה.
לא תמיד צריכים להיות דוקטורים לספרות.
[ליצירה]
למשיבת נפש
אשרייך שאצלך מיד ספרים מצליחים להזיז דברים, לא כולם כאלה. (: ובאורות התשובה הרב קוק אומר שהשאיפות של האדם צריכות ואמורות להיות גבוה שם, ולא לוותר עליהם, ועם זאת, לאחוז במציאות הרגעית, ולהכיר בקשיים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
ועל זה נאמר: לצחוק בפה מלא, הרגשתי כאילו אני נוקמת בכל אותם מתמטיקאים עם כל ההמצאות המעצבנות שלהן, והיה מצחיק ממש לצחוק על כל אלה שלומדים עליהם בהרצאות!!!! חיחיחיחי
[ליצירה]
וואו. מקסים, צלקות חיצוניות רואים, אבל פנימיות.. אהבתי ממש את הדימוי לקופסת שימורים, אין שם אויר, ואקום מוחלט, כמו שהצלקות גורמות לנו להרגיש, ואנחנו מתכסים בשמלה של אבק, שמלת השכחה שאינה אמיתית, לובשים בגד אחר. מזוייף. והכל חי בפנים.