מִקָּרוֹב, הַצִּפִּיָּה הַמְרַגֶּשֶׁת לְגֶשֶׁם

הִתְגַּלְּתָה כִּסְתָם עָנָן שֶׁהִסְתִּיר מְעַט

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. אֵין מַיִם.

הַיְשׁוּעָה לֹא תָּבוֹא מִשָּׁמַיִם.

הָאֵלִים הֵם רַק בְּנֵי אָדָם

וְהַגֵּיהִנּוֹם הוּא הַזּוּלַת.

שְׁבִיב הַתִּקְוָה הָפַךְ לְפַחַד:

גּוֹרָלְךָ נָתוּן בְּיָדֶיךָ.