[ליצירה]
בשביל לצמוח לא צריך הרבה,
רק צריך להפסיק לעצור כל הזמן.
זה לא כ"כ פשוט ללמוד. אבל הנה, זה כנראה קורה.
וכמו תמיד, את מתארת את זה נפלא.
____
ותודה לסוכן האישי.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
ילדה-
.........
פשוט אין מה להגיד....
איך ..את...את כלכך היטבת לבטא, מה שכולנו מנסים להבין,
נפש אחת.....
|הדמעות מציפות את העיניים, המסך מטושטש|
...וואו...
ריך לקרוא את זה שוב, וצריך שכולם יקראו את זה... כל העולם...
אור וטוב.
[ליצירה]
ממש ממש מקסים. דרך הבנייה של הדמויות, בעיקר של יונתן, פשוט יפהפיה. והשורההאחרונהנפלאה בעיני.
ואםאפשר, שאלה- האם בחירת השמות, דוד ויונתן, היתה מכוונת?
[ליצירה]
הלך -
אז כשכתבתי את זה (וואו, זה היה מזמן... חבר'ה, אל תסתכלו עלי ככה, אני ממקימי האתר!) בניתי את השיר הזה לפי סדר, מקווה שהנמענת תבין מה אני רוצה לומר לה (וזה המקום להגיד: לא כתבתי את זה בשבילי).
אז לאלה שמתייסרים בגלל אהבה יש "ששמחים עם מה שיש, ולא עם מה שאין", ואני לא יודעת אם היום הייתי כותבת דוקא את השורה הזאת.
אני חושבת שגם לא הייתי משתמשת במילה "מתייסרים".
[ליצירה]
זה תמיד מפליא אותי.
אני חושבת שגם אם אני סתם ככה אבקש משאלות, ועוד יותר אם תהיה מצורפת אליהן איזו תפילה, אז זה יהיה טוב באותה המידה.
(פעם חשבתי למצוא צורות בכוכבים ולהמציא עליהם סיפורים כמו שעשו עם אורנוס ושבע הבנות והשור שרדף אחריהן וכלמיני כאלה.
צריך רק שיהיו הרבה כוכבים. ומוזה.)