אל תצחקו,
תנו לי לגמור,
היה לי ידיד
חמור.
אזניו ארוכות,
ראשו כפוף,
ובעיניו
מבט עצוב.
לא שאל שאלות,
לא הרבה לחקור,
בכל שעת צורך
מיהר לעזור.
הרכיב אנשים,
משאות נשא,
אחרים דיברו
והוא עשה.
בערב הלך אחרון
בבוקר בא ראשון
הוא עוד עבד
כאשר כולם כבר שכבו לשון
הוא שתל, הוא זרע,
הוא זיבל, הוא עדר,
וכל EH וכל BEH
בא וקצר
בסוף מת
מאפיסת כוחות,
"אין דבר" אמרו,
חמור אחד פחות.
תגובות