כמו אילן הוא נטע את שורשיו בעבר, וחבק בם את הארץ, את האדמה. ועליהם צימח גזע יציב וגאה, שנועד לעמוד בסערה . . . כמו אילן מקרבו שלח ענפים בהם חסונים מסוככים ובהם רכים מלטפים, עוטפים את העלים החדשים, את העתיד. . . כמו אילן הוא שקד על פירותיו מתוך שאיפה לעתיד, תוך תחושת שליחות המהולה בענווה. ופירותיו המתוקים היו לנו לנחמה . . . וכשאילן נגדע בארץ נותר חלל . . .