[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
איך אני מתה עליי יצירה מהממת בדיוק מה שחשבתי יש לך כשרון המשיכי כך
אגב,
גם ככה!!
אפשר,
לכתוב הרבה!!
שטויות...
הבעיה,
כשמפרסמים אותם.
ואז אנחנו קוראים אותם.
ותוהים לעצמנו, למה?!?!?
לאן נעלמו הכפפות ?!?!?
[ליצירה]
ופעם יהודה עמיחי כתב על קבוצת תיירים בירושלים, והמדריך מסביר להם ששם, באלכסון מראשו של האיש עם הקניות יש קשת ביזנטית. ויהודה עמיחי שואל מתי יבואו ימים שבהם יגידו ששם, באלכסון מהקשת הביזנטית עומד איש שחוזר מקניות לביתו?
(דופקת את הראש בקיר ארבע פעמים על ככה שאין לי את הציטוט המדוייק כאן והעזתי לחלל את הקודש..)
בעיני השאלה עצמה לא נכונה האם תוכלי לכתוב שיר "מרטיט לבבות, מרעיד מחשבות,
מלחלח עיניים בסתם בוקר?" אבל סתם בוקר לא זקוק לשיר כזה, ושיר כזה לא נועד לסתם בוקר.
בשמחות בלבד,
שירה.
[ליצירה]
כן, הבנתי שהמסר השיפוי לא עבר.
החתלתול תפס נכון, יש לי בעיה עם ההתעסקות. כל אדם הוא מיוחד, הפכה לקלישאה.
אין אנשים מיוחדים יותר, יש רק אנשים שמתעסקים ומדמים לעצמם יותר.
ממ.. אולי אעלה את סיפור הרקע להבהיר את הנקודה.