[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
אם אתה לא מכיר את הכלללי, תלמד אותם ותחליט אם הם לרוחך. לא תמיד הכללים צודקים, אבל הם בטח לא נועדו לגזול ממך את מילותיך. אתה יכול להגיד, השאלה היא אם אתה רוצה להגיד וזהו, וזאת אפשרות שיותר מתאימה ליומן שלך, או לבלוג, או אם אתה רוצה ליצור. באתר יצירה, המטרה היא להשתכלל ולהשתפר, ולא הפרסום העיקר אלא התהליך. אין בכוחו של אף אחד "לגזול" ממך או להשתיק אותך.
בהצלחה.
[ליצירה]
מסכימה עם ממזר. אפשר לכתוב יצירה כל בוקר, אבל לפרסם יצירה כל בוקר, זה כבר דבר אחר.
אם יש יוצר שחושב שהוא יכול לכתוב יצירה כל בוקר, ובכל בוקר מחדש לתת לקוראים סיבה לקרוא אותו, זאת אשליה. והאשליה כנראה עוברת טוב באתר, אותם אנשים מגיבים לאותם אנשים, באותם תגובות, ומי שמאמין ששיר צריך זמן והבשלה קמים כל בוקר לBAD HAIR DAY.
(ואם אנשים לא היו מפרסמים כל שרבוט שלהם- ואני לא קוראת לשיר הספציפי הזה שרבוט, אלא לתופעה כללית- היינו מגיעים לאיזון בין איכות לכמות).
[ליצירה]
המעבר בין אותיות ומספרים לרגש נייטרלי קצת לא הומוגני, (אם הבנתי נכון וה"ים" אכן אמור ליצור קשר בים השלושה). אבל סחהקול- יפה. ועצוב.
ערוגה, שמעירה רק כי היא מאוד מאוד אהבה את השיר.
[ליצירה]
אני לא רוצה להכנס שוב לנישת "נשים בשחור למען האלומות", או לנצל"ש ת היצירה של טל, אבל בעיני צורה לא אמורה להיות הגרסא האינטרקטיבית של העיתון הסניפי. בניגוד למה שהעירה כאן אחת המגיבות, אפשר לכתוב כדי לתת פורקן לנפש- זה אחלה. אפשר לכתוב כדי לשעשע וזה גם אחלה, אבל בסוג הסיפור שטל פירסמה כאן יש כללים וחוקים, ועליהם הצביע האלומות. לאף אחד לא הייתה בעיה לבקר את הסגנון שלו, אבל ביקורת על הסיפור (אני אפילו לא נכנסת לסוגיה של מה מהטענות היה מוצדק) נתקלת בחומת התנגדות גבוהה, וחבל. כי ההערות של אסף יכולת בעיניי בהחלט להעלות את הסיפור.
ואגב, לא שאני מקבלת כסף על יחצנו"ת, אבל אסף מופיע באוקפי ובאיל הקורא. אתרים שאי אפשר לפקפק במקצעונות שלהם, ככה שלא רק שהביקורת על הנושא אינה במקום, ראוי להקשיב למה שיש לו לומר. בעיקר למי שמעוניין להתמקצע, כי אי אפשר להתעלם מזה שהבחור מבין דבר או שניים.
ערוגה.