[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
לותנת, לפני שאת מנופפת אותי ואת עופיק בתמימות של מתחילים, הריני לצרף את הסכמתי לדבריו (תראי, לבחור יש מקורות. מה יש לך?) אם יצאת מהאולפנא, נתקלת בתופעות אסורות וגילית את העולם, צר לי עלייך אחותי. צר מאוד. התורה אוסרת- סימן שזה קיים.
מחר תצאי לעולם הרחב, תפתחי ותראי שיש גם משכב בהמה, אז תכתבי על זה שיר ותבקשי מאיתנו להפתח?
נו, באמת.
אין זה קיים, זה יפה וזהו.
זה קיים, זה אסור וזהו.
בקשר ליצירה,
למה הצהרות אהבה בגוון של תלות הן בעינייך הוכחה לאהבה?
ולגבי האומץ, הרשי לי לחלוק על קודמיי. פרובקציה היא דרך זולה להשיג תשומת לב. וכששי צריך להסביר שיש כאן פרובקציה, זה אפילו יותר זול.
[ליצירה]
נכון סוסת, שיר לא אמור לחדש. אבל שיר חייב לעשות משהו- או לעניין, או לרגש, או לאתגר, או משהו. ובשיר שלך לא קורה כלום. כמו שאמר החכם הסיני של הדס- יש כאן חיתוך שורות טוב, רואים שהשקעת, אבל אצל הקורא לא קורה כלום. כתבתי שיר, ולא יצרת בו כלום וחבל.
זה לא ערב הסתלבטות על סוסה, אני פשוט מאמינה שאת יכולה יותר. רואים שאת משקיעה מחשבה, חבל שהמחשבה לא מתגבשת למשהו יותר.
ערוגה.
[ליצירה]
שיח צריך להתנהל באותו מדיום.כתגובה מנותקת מהקונטקסט, היצירה הזאת חסרת כל ערך.
פרוטי, אם את רוצה להביע מחאה, תטרחי להציג על מה ואל מה את מתכוונת. למרות שיאיר היה כאן לעזרתך להביא את הקישור, אני חושבת שזה אמור להיות תפקיד שלך. ואם לא העיקר הייתי האומנות ולא המחאה, אני מצטרפת לנשמת.
[ליצירה]
התגליתי לך זאת הגרסא הדוסית לנבראתי לך?
זה שיר טוב, וזה שיר חשוב.
הייתי מוותרת על ה"חיוך ביישני" וחותמת את הקרבה בנקודה ומשאיר שורה ריקה עד לניתוח הנשי, המעבר בתוכן מאוד חד וחבל שזה לא מקבל ביטוי גם בצורה.
ערוגה, שלוקחת לתשומת ליבה את הביקורת המגדרית.