אני חייב לו את חיי
אני אקרא לבן הבכור שלי על שמו שלמה
את הברית אני אעשה בבית של הוריו
אני מקווה שזה לא יכאב להם יותר מדי
אני כאילו יש לי חיים משותפים עם עוד משהו
כאילו אני צריך לחלוק את
,חיי עם עוד משהו
זה קרה בצבא בלבנון
שלמה היה החובש
היה לו לב זהב
אם נפצעת ידעת שיש לך למי לפנות
תמיד אמרו ששלמה יעשה הכל כדי להציל חיי אדם
אפילו למסור את חייו
לא ידעתי כמה שזה נכון
רק אחרי שנה הבנתי כמה שזה נכון,
תמיד היו מודיעים לנו על פעולות
כשאמא לא יודעת ואבא לא יודע,
לילה! 2:30 בלילה
מודיעים לנו על פעולה שלא היינו מוכנים לה
אומרים לנו שחוליית מחבלים חדרה לתוך לבנון
ושאנחנו צריכים ללכת לעמוד מולה ולהלחם בה,
לא ידענו דבר, רק ידענו שאנחנו צריכים ללכת וללכת ,
יעד אחד עד לפני האחרון עבר בשלום
פתאום אנחנו רואים שאנחנו על גבעה וממולנו חולית המחבלים,
ידענו שאין לנו סכוי אבל לא הייתה ברירה,
מטח יריות התחיל ופתאום שמעתי צעקות
"חובש חובש" לא הבנתי מי
צעק את זה
ופתאום הבנתי שאני נפצעתי
ראיתי שאני מאבד הרבה דם
ופתאום גוף מזנק עלי זה היה שלמה
חשבתי בלב "למה הוא מטפל בי יש פצועים יותר קשה ממני"?
ואז שאלתי את שלמה "שלמה למה אתה מטפל בי יש פצועים יותר קשה ממני"?
פתאום שמענו צעקה מהמפקד "מי שיכול לברוח שיברח"
נסתי לקום אך נפלתי נסתי שוב לקום ושוב נפלתי נסתי עוד - פעם לקום ונפלתי
רצתי להגיע לקיר אחד שיגן עלי,
לא הייתה ברירה התחלתי לזחול
לפתע נעצרתי די אין סכוי
שלמה אמר לי "היה בסדר"
הוא דחף אותי עוד קצת והגעתי אל הקיר
ואז עזב אותי שלמה,
פתאום גילו שיש מקלט בטחוני בעיר
החליטו לשים שם את הפצועים,
גיפ בא אבל לא היה מקום לפצועים אז הביאו עוד גיפ
בתוך המרפאה לא היה מקום אני ועוד חיל לידי היינו בחוץ,
פתאום נחת לידי פגז מרגמה עפתי למעלה ובחזרה
חשבתי שאני מת ראיתי אנשים מצבעים עלי ואומרים "מסכן" לא הבנתי למה אמרו את זה,
פתאום אותו גוף זינק עלי ואחז בי בחוזקה
ואז נפל 2 מטר לידי פגז מרגמה
עפתי למעלה ובחזרה למטה והגוף שהחזיק בי ניתק ממני,
חשבתי שאני מת עצמתי את עיני
ואז הביאו מסוק והכניסו אותי לתוכו
מאותו רגע אני לא זוכר דבר אבדתי את ההכרה
לאחר 3 ימים התעוררתי בבית - החולים
ואת החייל שהיה לידי שאלה ראשונה ששאלתי הייתה "איפה שלמה"?
החיל הביט בי במבט עצוב ולא אמר דבר
לא יכול להיות שקרה לו משהוא "איפה שלמה"?
החיל הביט בי במבט עצוב ואמר "שלמה נהרג ברגע שחדר הכדור לבטנו הוא ידע שזה כדור רעיל ושאין לו סכוי לחיות אז הוא חשב למה שלא אציל חיי אדם אחרים".
ודרך - אגב
!!! הסיפור אמיתי
עדי עדי
-
!!!
קשור אלי
- [ליצירה] סיפור מ-ד-ה-י-ם!!! מוכר לי מאיפה שהוא... איזו מסירות נפש....חברות אמיתית.... אנשים...תחשבו לעצמכם...החברים שלכם... הייתם מוכנים למות למענם?...בכל מצב?.... והם?...הם יהיו מוכנים למות למענכם?... . למחשבה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מזכיר מעט את רוח "שיר החובש" ומתוכו אצטט שורה אחת: "שלך עד יום מותך, מלמל אז הפצוע היום הוא יום מותי, ענה אז החובש" כה לחי על הסיפור המרגש תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה גבורה ועצב העברת בסיפור [ליצירה]
תגובות