כשהייתי טרייה על המדף,
מדיפה ניחוח חם
של בצק אפוי,
גרמתי לא מעט
כאבי בטן.
לאחרונה החלטתי לפרוס
עצמי לפרוסות,
להיחבא בתא ההקפאה,
ולהיחשף במשורה
פרוסה אחר פרוסה.
מאז, משביעה אני
לכל חי רצון,
ולא ראיתי צדיק נעזב,
וזרעו מבקש לחם.
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.
כלחם הפנים לפנים...
השוואה יפה מאד.
ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר...
יצירה גדולה, בכל קנה מדה. הדימויים - נכונים כל כך.
לו ידעתי אף אני לשים עצמי בתא ההקפאה, ולפרוס...
כידוע לך, אני בעיצומו של מסע אל המודעות העצמית. אבן דרך אחת, במסע הזה, מנוסחת כך: "היכולת להשלים עם המציאות, גם כשזה טומן בחובו פשרות כואבות - היא המפתח להישרדות". דומני שהלחם הזה, שנפרס לפרוסות והוקפא, מיומן מזה כבר ביישום ההשלמה הזו.
(אבל מי רוצה לשרוד מי?..)
[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.
[ליצירה]
אומניפוטנציה??
ואחרי המילה המדהימה הזו בכותרת אני יכול לכתוב..
יש כאן מתחושת האדם שאם הוא ייתן את כולו העולם לא יוכל לעמוד אל מול אורו, וצריך קצת לצמצם את עצמו...
[ליצירה]
לחם פנים, הא?
כלחם הפנים לפנים...
השוואה יפה מאד.
ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר...
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים!
פשוט מקסים
ופשוט!
ותודה לכוכב!!!!!
תגובות