[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
חגיגה עוד לא נפל לך האסימון? הוא לא רוצה למות. הוא פשוט רוצה סוף סוף לעבור לטל-קארד. וברצינות - אני קורא את זה כפחד מפני שינויים- שהוא אחד הדברים המשותפים לכולנו, בצורה זו או אחרת.
[ליצירה]
---
ובכן - לדעתי - ישנן עליות ומורדות ברמת המוסריות של העמים האלה, והשיר הזה אגב מנסה לרמוז בעיקר על המורדות. מאז שאלתרמן כתב בשבחי הלשון השוודית "הדלה" שאין בה ביטויים כמו "קצה גבול של יכולת" (בהקשר של קליטת פליטים יהודיים במלחמת העולם השנייה), זרמו כבר מים רבים בפיורדים הסקנדינביים, והלשונות הנורדיות התעשרו בביטויים אנטי ישראליים לרוב. אגב, המדריכים במוזיאון המחתרת הדנית, טורחים לרוב להתנצל ולהדגיש שמבצע הברחת היהודים לשבדיה במלחה"ע הII, נבע משנאת המן (הגרמנים) ולא חלילה מאהבת מרדכי. יש לי גם השערות מהיכן אתה שואב מידע סקנדינבי, אבל כדבריך-בהזדמנות אחרת...
[ליצירה]
---
פנויה = סבבה? - נו, נניח...
אכן הדיזאונאנס מצליח
בשעת הדחק, לתעתע
ואת הנפש לשכנע
שאם המיועד לא בא
אז אדרבא ואדרבא...
אמנם אולי בדיעבד
עוד לא הופיע המיועד
אבל מכאן ועד....(דחילק!)
לרצות בכך מלכתחילה?!
ואם נדמה לך שאני
דואג פתאום לאחייני...
אז אענה לך כאן ברורות:
לא יחסרו לו מחזרות!
[ליצירה]
----
הכל אמיתי כאן כשמש ביום
אך זה בהחלט לא נורא ואיום
מדוע נבהלת? הן אמרתי ברורות
שיהיו לאחיין כבר מספיק מחזרות!
אז אל תדאגי. כאן לא משדכים!
פשוט מחליפים חרוזים מבדחים...
ולמען הסר כל ספק במחילה
גם עם אחותי לא החלפתי מילה!
(אלא אם תאמרי לי באופן ברור
שאת דווקא רוצה בשידוך האמור...)
[ליצירה]