[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
איזה קטעים ואיזה שמחות...
ועכשיו לך תוכיח שאין'ך אחות.
נו. טוב. יש אחות. לא אחת כי אם שתיים
אז מי משתיהן בעניין בינתיים?
כי יש לשתיהן בנים ועוד איך
אז מי כאן היה אמור ל'ישתדך?
ובכן חברים אני כבר מסטול
כאן כל משפחתי במחירת החיסול
ולי לא ברור כאן כבר מי נגד מי
השכנה, אחותי, ביתי או אימי?
ראיתי ממזר - זה הכל בגללך
המעט פרטיות שהיתה לי, הלכה!
[ליצירה]
---
הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות".
[ליצירה]
מזל טוב ממזר - פרחים כבר בדרך
(שמת לב לתיחכום במשפט שמעל?)
בשׂוֹרה שכזו - היא בשׂוֹרה נהדרת
(איך בשכונה לא סיפרו לנו כלל?)
ועכשיו תגלה במטותא ממך
מי זו אשר את את ראשך מטייסת
אתה הן לימדת אותי בטובך
את חוק הדתי-השלוב (של הכנסת?)
כי בזאת תיבחן ממזרוני שלנו
אם לחוק שלימדת ישנו גם כיסוי
-אם המיועדת מוכרת גם לנו
סימן שהצליח לך הניסוי
בקיצור - נא לתת כאן כל פרט מעניין
שם, וכתובת, וגיל - את הכל בלי תנאים!
וחשוב ביותר - אל תשכח לציין
אם אוהבת היא "בלי" או אוהבת היא "עִם"....
[ליצירה]
----
מישי אחרת - אל תתנצלי
טוב שהגעת לחסות בצלי
הכנסת האורחים היא אצלינו בדם
(וההוכחה - היא כל מה שקדם)
וטוב שבין כל החורזים לתפארת
הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת
שספרה כל שירשור כדת וכחוק
(ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...)
ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ?
אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים...
ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד
שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת...
[ליצירה]
----
טל רעות - כל הכבוד!
חריזה שנונה מאוד
גם שקולה, גם מסורגת
(כך את גם כיפות סורגת ?)
ועכשיו...וברצינות...
לעסקי השדכנות...
למירב שלושה אחים
שעוד לא משודכים
ושיבעה (!) בני דוד ודודה
בינגו! הבה ונרקודה!
והרי פרטים קטנים:
האחים - עודם קטינים.
בני הדוד - הם בני תורה
ולהם - כיפה שחורה
ואליבא בני הדודה -
אף כיפה כבר לא במודה!
יש אבל בן דוד אחר
שבישיבת הסדר,
(וב"איזה חג תאהב..."
בשירשור דנים עליו!)
נו, אז טל, מה את אומרת?
ובמי את כאן בוחרת?
בקטין? בן בית-מידרש?
בן הסדר? או ב-דתל"ש ???
והעיקר והעיקר...
מי מאלה בך ייבחר ???