מה נפעמתי מעיר ובנותיה
הפרושות לרגלי כמרבד
ואתה הוא הרי הנוטע
פעימות בליבי הנרעד
ואתה הוא הרי היודע
מה רחב לבבי בראותי
איך חולקת העיר חסדיה
עם פרבר בן-יומו אלמותי
כלום חלמתי חלום אודותיה
והיתה למשל לי העיר
והיו לשנינה לי בנותיה
מול פרבר אלמותי וצעיר
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ אף מילה מהרפש השחצני הזה אינה ראויה לתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן ולבני היתה לי הרגשה שמשהו באיות של ההאגסבורגים לא נכון, אבל לא הלכתי לבדוק את האיות הנכון, כדי להפגין את בורותי בנושא (וגם סתם ככה הייתי עייף מהפרוייקט הזה....). [ליצירה]
- [ליצירה] ---- טל רעות - כל הכבוד! חריזה שנונה מאוד גם שקולה, גם מסורגת (כך את גם כיפות סורגת ?) ועכשיו...וברצינות... לעסקי השדכנות... למירב שלושה אחים שעוד לא משודכים ושיבעה (!) בני דוד ודודה בינגו! הבה ונרקודה! והרי פרטים קטנים: האחים - עודם קטינים. בני הדוד - הם בני תורה ולהם - כיפה שחורה ואליבא בני הדודה - אף כיפה כבר לא במודה! יש אבל בן דוד אחר שבישיבת הסדר, (וב"איזה חג תאהב..." בשירשור דנים עליו!) נו, אז טל, מה את אומרת? ובמי את כאן בוחרת? בקטין? בן בית-מידרש? בן הסדר? או ב-דתל"ש ??? והעיקר והעיקר... מי מאלה בך ייבחר ??? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כמעט התלהבתי...עד שהגעתי לניבולי הפה. הרעיון הוא מטורף ומצחיק, עד הרגע שבו נייר הטואלט מקבל גם תיאורים בגוון חומחום ודומיהם. אז- זה כבר לא נונסנס- זו פשוט וולגאריות. לא מאוחר עדיין לתקן - ואז יצאת גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- קטונתי מלהגיב...אני פשוט נפעם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית. סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה". [ליצירה]
- [ליצירה] הפנקס פתוחה?(-: [ליצירה]
- [ליצירה] ---- האתר הזה מתחיל להיות זול. לאן התדרדרנו ? חמישים שקל ? אי אפשר מאה ? וברצינות...מילא אירוטיקה א-לה שיר השירים שכבר היתה לנו כאן (וגם עליה מתחתי בקורת), אבל פורנוגרפיה בוטה מתובלת בניבולי פה שבדיוק בגלל שכמותה אני (ואני בטוח שגם אחרים) בורח מבמה חדשה ?! וחבל דווקא כי הסגנון עצמו, שהוא שלמה ארצי למתחילים (קבל זאת כמחמאה) - מרתק למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני קטונתי לנוכח מילותיך. אכן - שגבנו טהרנו נורא. [ליצירה]
תגובות