מה נפעמתי מעיר ובנותיה
הפרושות לרגלי כמרבד
ואתה הוא הרי הנוטע
פעימות בליבי הנרעד
ואתה הוא הרי היודע
מה רחב לבבי בראותי
איך חולקת העיר חסדיה
עם פרבר בן-יומו אלמותי
כלום חלמתי חלום אודותיה
והיתה למשל לי העיר
והיו לשנינה לי בנותיה
מול פרבר אלמותי וצעיר
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תיקון כשאת אם-מרב הכרתי כמובן ולא פגשתי - שלא ממש מתחרז עם נזכרתי [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חגיגה עוד לא נפל לך האסימון? הוא לא רוצה למות. הוא פשוט רוצה סוף סוף לעבור לטל-קארד. וברצינות - אני קורא את זה כפחד מפני שינויים- שהוא אחד הדברים המשותפים לכולנו, בצורה זו או אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הגיע ערב יום כיפור אז חבר'ה, תשמעו סיפור מרב נמצאת באולפנא והיא הרגע טילפנה לומר גמר חתימה טובה (שנה טובה לך אבא!) ואז אגב היא נזכרה שהיא הציצה ב"צורה" ונדהמה כל כך, כל כך לראות איך השירשור הוזנח ! על כן ביקשה כל כך יפה קצת הנשמה מפה לפה ואנוכי כאב מסור מייד ניגשתי לשירשור וכאן אני לפי שעה עוד מתעסק בהחייאה... ולמרבית [ליצירה]
- [ליצירה] ---- על אמת לחלוטין ਙਝਞਜ [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוי ממזי - אתה מרמז שאני צעיר פוחז? שאת הגיל עוד לא עברתי כלומר עוד טרם התבגרתי? ובכן- כמו בלעם בן בעור אולי ניסית בי לגעור אבל כזות'י גערה היא לי רק מחמיאה נורא: לבן גילי (על פי הלוח) לומר: "אתה צעיר-ברוח" זו מחמאה די מתחנפת בתחום שהוא משאת כל נפש תודה ממזר שזאת הזכרת אגב, אתה- ת'גיל עברת? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם... השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה. אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות? לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית. אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלדר. באמת הייתי זקוק לקצת תשומת לב, כי הילד בשיר זה כמובן אני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה אמרת חתלתול. זאת ועוד- מהיכן הבטחון העצמי (המופרך אגב לדעתי) של הילד ש"רוב הקוראים לא ירדו לסוף דעתו של הכותב" ועוד בנשימה אחת הוא מציין שהאינפורמציה מוגשת עם כפית כסף לפה של הקוראים, ומציע להקשות עוד יותר על הקוראים בהבנת כוונותיו "הנסתרות" של הכותב וזאת בשם "העלאת הרמה". האם שמעתי פה נימה של זלזול מתנשא? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כשרון ! [ליצירה]
תגובות