אל סוכתנו על הגג עלו אורחים לכבוד החג: לולב, אתרוג וערבה, וגם הדס הנה זה בא! והאורחים המזדמנים (כלומר ארבעת המינים) לא שי הביאו, לא ברכות. רק טעמים וניחוחות: נתן ריחו הדס ירוק, לולב הגיש תמר מתוק, והאתרוג כטוב ליבו גם ריח וגם טעם בו. אז נעצבה הערבה: לא ריח ולא טעם בה! על כן אמר לה הלולב: נחיה כולנו פה יחדיו! הערבה מחתה דמעה, ונשבעו הארבעה לחיות מתוך אחדות כוחות של טעמים וניחוחות וככה גם עם ישראל: צדיק או איש הולך בטל, תלמיד חכם או איש מושלם, כאיש אחד חיים כולם! (מתוך הספר: "לפעמים חגים, לפעמים מועדים" מאת אורי עמירם, הוצאת הגורן)