אל נא נגשים חלום נפלא -
תנו לחלום אותו שנית.
תנו שוב לחיות מהתחלה
את הכמיהה הראשונית.
אל נא נגשים כל געגוע -
יש גם מיקסם בכיסופים.
תנו לספינה מרחב לנוע
טרם תבוא אל החופים.
כי צימאון - טהור ממים
וגעגוע - ממיפגש
תנו למצות אותם בינתיים
עד שיפציע יום חדש.
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב מאד מאד יפה אך משום מה, אני גם מסכימה וגם לא מסכימה עם המסר. התבלבלתי עם עצמי. אבל זה נעים להיות כך לפעמים. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, מקסים. ב"ה אסוציאציה חופשית - ספקות מאת חתלתולי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! נהדר ממש. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות". [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אבל... אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] הראל חומד, ב"ה אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט: "אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי. "ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי. ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר". מובן עד כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. יבציע. נהדר כמו תמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים פשוט מקסים. פעם חבר אמר לי - בינות לשיחים ומערבים, באחת משיחותינו החפוזות כשאמרנו עד כמה מתגעגעים, כי הגעגוע יפה הוא וטוב... אחרי מספר חודשים, כשהיינו קצת-הרבה יותר קרובים, כשנשבר באוזניי והתוודה על כאב געגועיו, החזרתי לו משפט זה, והוא אמר- אין זה נחמה לזה שאהב. אז זה יפה ומעורר עם זאת להאמין בתוכן השיר ולחיות כמותו- זו פריוולגיה, שאני, לצערי, לא זכיתי לה- כך מסתבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ערמונים מהאש! הסגנון המדהים הזה של גוף שני-עתיד נדיר ביופיו ובמקוריותו (עוד לא נתקלתי בו בסיפורת - יש למישהו דוגמאות ?) זה יקרה בעתיד הקרוב אבל טוב טוב שכבר תדע עוד תוכל מול ירח צהוב לאהוב פעם יחידה (מאיר גולדברג, ערמונים מהאש) [ליצירה]
- [ליצירה] --- והמילה "פרזיטיות" במרכאות כפולות כמובן [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר פרחים כואב "ממזר פרחים כואב זה מה שאת אוהבת"... וזה אכן מה שאהבנו אצלך קריצה קצת ממזרית, פריחה קצת מלבלבת ימין שמקרבת, עם שמאל שלא דוחה נכנסת לחיינו, ובאופן וירטואלי הפכת להיות בן-בית, לא ממזר בעט מושחז, בחריזה פנומנאלית היית גם בן-בית גם בן-פזמון-חוזר ממזר, לולא בעגלתי חרזתָ היו ימינו שוממים, זאת לא אכחיד הן רק אתה בכישרונך תמיד העזתָ גם להרים להנחתה, גם להנחית היית לי כמו הד, כמו בת-קול חוזרת וכיף היה לכתוב ביחד בדואט וכנראה על זה אמרה המשוררת: אבוי, אבוי לשיר, אם אין, אם אין לו הד ואם כבר מדברים כאן על משוררים אתה עכשיו כבר בטח משרשר עם אלתרמן ושלונסקי וכל האחרים ועם קישון אתה מחליף הומור כשר... ממזר פרחים, כואב לדעת שאתה אינך יותר איתנו, ואין מי שיגיב ואין מי שְיַרים להנחתה בחרוזים קסומים, ובחיוך מגניב... נכתב במלאת שנה למותו של אריאל פויר ("ממזר פרחים"). השיר הודפס בחוברת לזכרו, ומפורסם כאן על דעת משפחתו, בגעגועים לחיוכיו הכתובים [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה- תודה שהתחלקת איתי בצמרמורת. האמת היא שפתאום שמתי לב שחלקם הגדול של השירים שפרסמתי כאן באתר מספרים את הסיפור הזה עצמו. מה שאולי עונה לשאלתך... [ליצירה]
- [ליצירה] חבל חבל שאני לא כתבתי את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! בסוף גילית דבר הסוד! ועם זאת חשפת טפח! יותר כדאי לשלוח מסרישי! נו...סלחתי! עלמתי, פתרת צופן קשה! רק שלהבא תזהרי... [ליצירה]
- [ליצירה] ------ מדוע לא אישן יוסף ?! (אתה מתחיל להתחצף או שמא רק להתבדח...) - למדתי מיוסף שמח! אם כך או כך - צודק אתה אני חוזר אל המיטה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממזר יקר, סליחה מקרב ליבי המתהפך כמו חרב ולו לשמע הידיעה שכאן גרמתי לפגיעה כי אנוכי הרבה שנים מקפיד לא להלבין פנים ואם אכן בכך פגעתי אכן עוויתי ופשעתי כי גם בצחוק וחרוזים אסור אף פעם להגזים אז אל נא, אל נא באפך ממזר יקר! סליחה! סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] תןדה הדס, אני מודה שאכן הסיפור קשה, אבל גם את תגובתך לא יכולתי לקרוא עד הסוף כי היא פשוט בלתי גמורה... [ליצירה]
תגובות