אמר הנווד:
לי הדרך ארכָה
כגלות אשר קץ לא נגלָה לה.
את אשר לי אבד,
נשמתי הזכה
עוד תמצא, אך לא כאן, כי למעלה
ואמר השעָן:
נתקרבה שעתה
של שתיקת מחוגים - אין שנייה לה.
אם מלאכת הזמן
תֵעָצֵר בעיתה,
אחישנה לא כאן, כי למעלה
אז שתק הדייג:
הן לבּשָׂר לוויתן
אייחל גם אני, אך בינתיים
לַמחר לא אדאג
אם האל לי נתן
מצודה, והיא לא בשמיים
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- תודה על השירשור. אמנם, הוא לי נותן פירסום חינם אך מאידך כאן טרמפ תפסתם ואת שירי כמעט הרסתם (אולי תתן כינוי, ממזר לסוג טרמפיסטים שכזה ?) אך לא ארבה כאן בזילזול פן אחשב קוזק גזול והאמת הרי ישנה למעלה בשורה שנייה... נ.ב. ובאשר לגיוסך אתן לך אולי נוסחה: אפשר להיות חרזן קרבי והמסלול הוא דו-שלבי: ראשית ישנו כאן שיר אחד על החייל של שוקולד והוא מסביר למתחמקים מהתווית של "ג'ובניקים" איך על הסטיגמה לצפצף ואז - להיות קרבי בכיף! ושלב שני - זה טוב מאוד כשרצים על ג'בלאות לחרוז שירים בראש. בינתיים - הזמן עובר מהר פי שתיים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] . בעוד טרם תקראו אני אענה ומזה די מובטח שאני אהנה: "ואמר הממזר הגולש מ"צורה" כי יכתוב עד תבוא לה העת המאושרה ויהיה הוא חייל ,יעמוד בשמירה ינקה מטבחים או ישטוף לו קדירה. וחשב כי זמן רב לו נותר לגיוס אך פחות מ-30 יום והוא בביעוס והבין כי חייו במדי וירטואל יתקיימו עד אשר יהפוך לחייל וכל זה הן קורה בעוד רגע ממש אז כתב חרוזים והקליד די נרגש והחליט לפזר פה ושם "יציאות" ואולי גם עוד שתיים שלוש יצירות אך עדיין לא זמן להגיד כי נגמר מחשבות רק עלו לממזר המהורהר... [ליצירה]
- [ליצירה] !!! כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן: יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"! אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה', בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?): בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד: "רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!" טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות, כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת.. [ליצירה]
- [ליצירה] לסיום אתה צודק מר עמירם על ענייני פרסום חינם... ולשאלתך על הכינוי בשביל טרמפיסט עם שם בדוי חשבתי לי על שם כזה, לכל אדם- שמן, רזה: אם ברמזור עומד אדון ומסתכל לתוך החלון, תדע שזהו טרמפ לחץ אדם חצוף ובעל שחץ אך אם אדם מגיב בדיחה לשיר דוגמת השיר שלך, כאן לא יועיל הפצר או תחן כי נעַשַה לך "טרמפ לחן"... [ליצירה]
- [ליצירה] והוסיף החזן: "שיר נפלא, מצויין, וגם לחן אכתוב לו בינתיים (אולי)"... [ליצירה]
- [ליצירה] ----- כך אמר החזן אך חזון למועד הן בראש השנה ייכתבו ומתי זה יולחן רק יודע השד והשד כידוע רק שד הוא [ליצירה]
- [ליצירה] - - - יולחן כשתבוא שעת עדנה ורווחה והאור אז ייגה ויופיע. ובינתיים אומר ידידי, גם לך: "לילה טוב, והמשך להפתיע!" (אין לי כח עכשיו לשירשורים מחורזים... בשביל זה יש 'ממזי'...) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למגיבים לממזר פרחים- אני מממזר, סליחה ממחזר בעיקר ישנים בשלב זה, אבל יגיעו גם חדשים. בכל אופן תודה על התהודה. ללאה מרחב- ההזדקנות היא אחרת מכיוון שפה מדובר בהזדקנות וירטואלית שאינה תלויה בגיל ביולוגי אלא בתחושה עונתית מאוד מסוימת. בכל אופן תודה על המחמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מישי אחרת - אל תתנצלי טוב שהגעת לחסות בצלי הכנסת האורחים היא אצלינו בדם (וההוכחה - היא כל מה שקדם) וטוב שבין כל החורזים לתפארת הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת שספרה כל שירשור כדת וכחוק (ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...) ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ? אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים... ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת... [ליצירה]
- [ליצירה] מהפנט. פשוט כיסחת לי את ה"צורה". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אפוקליפסה עכשיו? או שלא הבנתי..? בכל אופן - קרא את תגובתי בשיר "בלדה לאלול" ששלחתי ממש במקרה כמה דקות אחריך... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף שמח - מה נשמע? התחלת שוב בהנשמה- מלאכותית, של השירשור, וזאת בלי לבקש אישור... אך העיתוי בכלל לא רע - כלומר, לקראת מתן-תורה, ואם שאלת על מרב, אומר לך, דרך אגב, שהיא כמעט בת ח"י שנים ואם תרצה עוד נתונים תשלח לי הודעה חת שתיים (סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים) אז זהו. חג-יוסף-שמח להתראות ולהשתמע! [ליצירה]
- [ליצירה] היא ודאי זיהתה חצי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור דרוש כאן באופן קבוע אישור שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי (כלומר מממזר הפרחים, ידידי) ולכן יש לכתוב בשישה עותקים בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים: מדוע בחרת לשרשר וכיצד- זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד? ואת זאת הממזר יקבל ויחליט אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית. ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור, אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים בלתי חוקיים של חורזים נלוזים! (ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו פן יצא שהכובע על ראש הגנב... ולכן ברחל ביתך הקטנה אומר שאת דווקא חורזת שנונה) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- עברה שנה, עברו שנתיים והשירשור גדל בינתיים ושוב גולשים נתנו קולם (הפעם פייגין וגולן) ושוב הכשירו את השרץ בהזריקם לו- זריקת מרץ וכאן רק באתי לאחל היום, לכל בית ישראל אלפי ברכות לחג עצרת (כאן "ביכורים" - מילה מותרת ???) וגם לכבוד מלאת שנתיים ל"איזה חג" .... כי בינתיים מרב שלנו התבגרה וגם אצלה מתן תורה זה לא רק בלינצ'סים המון כי אם גם..... טורט נפוליאון שהיא רקחה כאן שעתיים (כבר לא נשאר פירור בינתיים) וגם עוגת "טירמיסו" שכאן היום עוד יעשו ופשטידות גבינת שמנת שכל המשפחה "טוחנת" והקלוריות? לא חשוב! מחר נתחיל דיאטה שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה- ועכשיו גם הכנסת את מומו לעסק??? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם... השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה. אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות? לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית. אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת. [ליצירה]
תגובות