כשנמאס לנו מעיתונות חצי צהובה, מסרטים חצי כחולים ומחדשות שחורות לגמרי, אנחנו פונים אל המחוזות הבטוחים של קריאת ספרי בישול. לא רק שהטקסטים שם מצליחים להתחרות עם הספרות המתוחכמת ביותר, אלא גם שהתמונות מרהיבות העין גובלות ביצירתיות ומציתות את הדמיון. ונחוץ כאן הרבה דמיון, כי הרי המתכונים עצמם לעולם אינם משקפים את מה שרואים בתמונות ועל הקורא הנאמן נגזר לנחש לבד איך מכינים את תלתלי השוקולד בצורת גמדים המעטרים את עוגת היער השחור. העוגה לכשלעצמה תמיד יוצאת כמו קרחת יער במקרה הטוב, אבל זה בדיוק מה שמקדם את ספרי הבישול לראש מצעד רבי המכר בקטגורית המדע הבדיוני.
קחו למשל את הכוהנת הגדולה של ספרות הבישול אגאתה-רות כריסטיס ("מהמטבח במתח"), מי שהצליחה להפוך כל מתכון בסיסי לשאלה של חיים ומוות דוגמת: "ארוחות שבת בבוקר הן התלבטות לא קטנה", או "לא פעם עולה השאלה הגורלית: בשר טרי או קפוא מה עדיף?" כאן מובטח לקורא הנאמן שלא יעזוב את הספר עד שתיפתר התעלומה. ובינינו, בימינו הטרופים של התנתקות או לא התנתקות, אין דבר יותר מרגיע מאשר להתנתק לרגע מהכל ולגלות ש"ארוחות ערב קלות מהוות לא פעם בעייה" ולהישאר במתח אמיתי עד שהעלילה מסתבכת עוד יותר, עם ביצים קשות "מורניי".
אבל כדי שלא תיפול עלינו רוחנו, טורחת גם אגאתה כריסטיס להזכיר לנו בכותרתו של כל מתכון ומתכון ש"מתקבלת מנה טעימה ומזינה". ועל כך במיוחד יש להודות לסופרת, כי לולא טרחה לציין זאת במפורש בכותרת המתכון, היינו בודאי חושדים בה ששתלה מלכתחילה מתכונים בלתי טעימים בעליל בגוף העלילה.
ואם בכותרות עסקינן, בל נשכח את סופרת העוגות המהוללת שירה נויער. שירה הנוער שיר עתידנו - שיר התחדשות בניין ועליה. וכיאה לקיבוצניקית חלוצה ולמורה לכלכלת בית- הדידקטיקה והקצרנות כאן ראויים לציון מיוחד. כותרות קצרות וענייניות מבטיחות לנו כי מדובר ב"עוגה נמוכה אך מעניינת" (ושוב אנחנו במתח!) או ב"עוגה קלה אך גבוהה" ולעומת זאת שימו לב למפנה הדרמטי בעמוד הבא: "עוגה לא גבוהה, אבל טובה". ואכן למרות פיצול האישיות של רוב עוגותיה של שירה נויער, מובטח לנו תמיד לפחות טוב-ליבן, מה שהופך את ספריה לסדרה חינוכית אחת ארוכה ומרתקת, שבה תמיד הטובים מנצחים.
מנצחים אמרנו? איך אפשר אם כן לשכוח את זו שכל מתכון אצלה מנצח בגדול, אבל זאת בתנאי שלא התעלפנו מעונג עוד לפני שהספקנו לגמור ביס ראשון. זוהי כמובן הסופרת המנצחת רולטה שוורצקופף המבטיחה לנו תמיד נצחון בקזינו או בשדה הקרב. אלא מה? שהדרך אל הנצחון רצופה תמיד בעשרים ושבע ושליש כפיות מחוקות אבקת קרם טארטר (מה זה?), אבל רק מהסוג שמשיגים במרכול הקלחת הרותחת שבסימטת דיאגון, פינת הגאון, ברשפון. אחרת - הקסם לא מצליח ואין התעלפות. ראו הוזהרתם! אנחנו כשלעצמינו מיקמנו את הרולטה במקום בטוח בין מדפי ספרי ההימור וההומור ואנחנו לא מפסיקים לצחוק איתה כל הדרך לבנק (שלה, שלה כמובן).
במדף אגדות הילדים מככבת אצלינו כמעט ללא מתחרים עמיאלה שמי-תמי, המאלצת את עמי ותמי הזכים והטהורים להתבגר בטרם עת ולתעב אם רק אפשר דברי מתיקה ושוקולדים, שמא ייפלו ברשתה של המכשפה. "אני יודעת שאתם לא אוהבים קיש לוריין" תציין מן הסתם עמיאלה "אבל מה דעתכם להרגיש כמו גדולים ובכל זאת להכין אותו?" ובכן, ההכנה היא קלה מאוד: בקשו מאבא או מאמא לקנות הכל ולהכין הכל בשבילכם (ואם אפשר - גם לאכול בשבילכם). ואגב - הכל ממש קלי קלוטו - גם כשאין שום דבר אבל ממש שום דבר במקרר- אפשר להכין ארוחת מלכים- כל מה שצריך זה רק להוציא מהמקרר קולורבי בגודל בינוני וריבת גויאבות, שתמיד יש בבית כידוע והופ! הכל מוכן!
את נישת הטלנובלה המשפחתית ממלאת אצלינו בהצלחה הסופרת מצאו-לה דודן, אשר כל נבכי משפחתה המסעופת נחשפים לנו בהדרגה בין דפי המתכונים. כל פרק ופרק חושף אצלינו פן חדש באופיים ובתולדותיהם של האופים והאמיצים, דוגמת: בתי רונית החליטה להיות צמחונית, בני יואב מתעב חלב, ובעלי יוני חוגג את יום הולדתו דווקא ביולי. וכך בין המתכונים המרגשים של הדודה קלרה (אוהבת חמיצת סלק) וסבא פיקולינו (נפלו לו השיניים), משובצים גם רגעים משפחתיים אינטימיים שבהם מתכנסת כל המשפחה ומכינה יחדיו בנוסטלגיה לביבות חנוכה של הדוד פסח ואנחנו כולנו מרגישים כאילו היינו איתם שם ביחד בימים ההם בזמן הזה.
וסוף מעשה- במחשבה. את מדף ספרי הפילוסופיה, מקשטים אצלינו כמובן רבי המכר של הוגת הדעות הנודעת נירה רוסקולניקוב אשר שאלות קיומיות נוקבות ביותר מעטרות את ספרי בישוליה: "מה רע לאסוף אורחים סביב סיר של מרק בוטנים בשמנת?" מתריסה הפילוסופית. "ומדוע לא לאפות לחם עם גבינה?" היא מקשה. ו"למה שלא תנסו ארוחה זו?" ואנחנו נשארים פעורי פה מול מבול השאלות הנוקבות האלה. את התשובות אגב אנחנו עדיין מחפשים. אם מישהו מכם יודע מה רע בלאסוף אורחים למרק בשמנת, אנא, אנא שיודיענו בהקדם. בין הפותרים נכונה יוגרלו תלתלי שוקולד בצורת גמדים.
תגובות