כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אפילוג
כבר תם הוויק-אנד כאן בחו"ל
צריך לחזור אל המסלול
וגם מרב בת-הנדודים
צריכה לחזור ללימודים
לכן לכל המשרשרים
(ובמיוחד לממזרים)
נאמר תודה על הפיוט
בא זמן לשוב לפרטיות!
וכדי ש- להסיר ספק
נאמר לכם משם הרחק:
מרב איננה למכירה
והיא בת-ישראל כשרה!
לא בת-תימן וגם לא צפונית
כי אם לעת-עתה "קייפטונית"
והיא איתנו מתעתדת
לחזור בסוף גם למולדת!
וכהוכחה לכך פה שמתי
שוב שיר ראשון שכאן פרסמתי
ראשון פרסמתי - לא בכדי
כי שמו הוא נוף מולדתי:
באבי המזדקן
כבר זרקה שיבה טובה
שם הבית מתרוקן
שם אימי האהובה
אורלוגין עודו נושם
כל שעה עודה קצובה
בעצבות שאין לה שם
כאן נולדתי, כאן אגווע
מקצה ועד קצה
בעבותות אהבה
נקשר אל נוף מולדתי
נבלע בתוך כאבה
אם ארצה או לא ארצה
הייתי כאן בעבר
בטרם עוד נולדתי
הייתי כאן בעבר
עד קצווי הזכרונות
עוד מושיט ידי לגעת
עד קצווי אלפיים שנות
בארץ חרבה
עד ליום שהוא לא יום
תפילתי מתגעגעת
עד אשר יבוא הלום
האיש שעוד לא בא
כאן ביתי, כאן רחובי
כאן באבן חצובה
ונרשמת בתווים
ילדותי העצובה
בקירות אזוב עולה
באוויר צינה שלווה
כאן אשוב ואוולד
כאן ודאי שנית אגווע
[ליצירה]
----
שמתם לב? הדאגה שלו היא רק שמא תהיה עילה לשרון "להציב מכשולים". להציב מכשולים למה בדיוק? וכאילו עצם הפיגוע הזה ודומיו אינם המכשול בהא הידיעה.
[ליצירה]
---
קצין שירשורים (מזן ממזרים)
איננו רועה בשדות של זרים
וכאן המקום אודותיו לסנגר:
שהנ"ל כקצין (או אולי רק חוגר)
את זמנו מבלה רק בתוך שדות האש
ובודק שירשורים - בין מוקש למוקש,
וליתר דיוק - אם זה עוד לא מובן
ממזר הפרחים הוא חייל נאמן!
ואשר למרב - בשליחות ההורים
היא אכן מבלה בשדות של זרים,
אך מכאן עד לרמז (מרושע לא מעט)
כאילו בכל מורשתה היא תבעט,
גדול המרחק כמו ניו יורק עד מוסקבה
וכמו איסלנד עד כף התקווה הטובה.
בקיצור אורנתי - עוד מרב לא יורדת
והיא עם כולנו תשוב למולדת!
[ליצירה]
להדס - שתפסה אותי - (כל הכבוד!)
הכיצד זה חרזתי "מאוד" עם "מאוד"
ובכן זה נכתב בשעה מאוחרת
שבה מחצית היקום כבר נוחרת,
חטאתי, עוויתי, פשעתי - הדס,
האם יסולח מעשה הקונדס???
ולך, ממזרון, החשוב לא פחות,
אבשר הבשורה: למרב אין אחות!
היא בת יחידה - בין שלושה גברברים
כך שאין בת פנויה לשידוך ממזרים,
ולכן, אם שנית על דלתי כאן הקשת,
ו"עיסקת חבילה" עם בתי שוב ביקשת,
קח חביבי מספר, הצטרף אל התור
כי לאיש מהתור, כאן בעצם אין פטור
זה שווה לנסות, אל תהיה פסימיסט
כך אומרים המומחים לעסקי WAITING LIST
תגובות