מרב אוהבת לאכול
באמת כמעט הכל
אבל מכל מרב שלי
אוהבת לאכול רק...בלי
סלט בלי מלפפונים
ואורז בלי האפונים
מרק - בלי שקדי-מרק
או רק שקדים בלי מרק
(וכל העסק של ה"בלי"
הוא בטח ירושה שלי
כיוון שמהצד של אמא
היתה לי פעם דודה בלי-מה)
פלאפל בלי הכדורים
כעכים בלי החורים
צלי בשר בלי הצלי
תה בלי סוכר בלי ה...בלי
לכן יותר מכל מרב
את חג השבועות תאהב
כי מגישים אז לשולחן
הרבה בלי-נצ'ס כמובן!
(מתוך הספר: "לפעמים חגים, לפעמים מועדים" מאת אורי עמירם, הוצאת הגורן)
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם כבר מדברים. מרב שלך, הנחמדה, נשמעת לי קצת בודדה, יכול להיות ממש נחמד, לשלוח לה חיית מחמד. יש לי בחדר, חתלתול, שאת הכל אוהב "נטול" קפה "נטול" הקפאין אוהב תמיד הוא להזמין, ואם אותו היא לא תאהב, אשלח אליה גם כלבלב הקטע החזק אצלו, שהוא תמיד ירצה "ללא" אני רוחץ אותו המון, רק ב"סבון ללא סבון" אם היא איתו לא תסתדר עלה לי רעיון אחר: יש לי כמה חיות בית, שאוהבות הכל רק "לייט". גם מקולה או חמין הן מפחדות כה להשמין... אמור לי אורי, הסופר המחובָב איזו חיה תאהב מרב? [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים מרב בינתיים קצת גדלה ומה"בלי" כבר נגמלה ויש לה שתי חיות מחמד ושמם הוא SMS וצ'אט (מלבד חיבור טלוויזיוני אל המקלט מדגם "סוני") ובכן על העצות - תודה אך היא איננה בודדה ואם כאן בשידוך רצית (כי היא את דמיונך הציתה) אומר לך: אין בעייה! הכל תלוי בנדוניה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מרוב שירשורים לא ברור לי עכשיו על מה ועל למה מרב צריכה רב ומי כאן בכלל בעצם טען שמרב חפצה רק ברב כחתן והפעם אדרוש גם תשובה מנומקת כולל הפנייה לשורה המדויקת! [ליצירה]
- [ליצירה] 125 שמח יוסף אותי שימח כשהעלה רעיון די פורח מאה חמישים זה מכובד שאין לבטלו בהנף יד המגיב הראשון המהולל (כמה שמחה הביא לכלל) שתגובתו (המאה עשרים)נגזלה יצטרך להשלים לנו, הנעלה כי מדורה עשה פה מנר (תנו כבוד לאותו ממזר) ועכשיו כבוד יש להשיב ולתת לו מקום להגיב. נ.ב. כמעט שכחתי לאחל תקימו בית נאמן בישראל לבאה מאהבה ולבעלה כן ירבו, ושתבוא הגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד השיר, אה כן. פשוט מקסים! אכן יש סיבה לכך שהוא הוציא ספר. אם כל השירים כאלה הספר איכותי להדהים. ויש פה גם דרך נחמדה - אם כי קצת ארוכה, להתווכח בחרוזים. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים!!! עשינו זאת! אחרי כשלוש שנות התכתבות (ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!) ניגשה הילדה אל שולחן המחשב (מעניין מה עכשיו אביה חושב...) וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו (אגב, לגבי איזכור השנה- מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!) ואחרי שדנו במי היא מאוהבת, ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת! (אמנם עוד לא ברמה של אביה, אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע) וישבה לה מרב וכתבה איחולים לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים" ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים! מקווה שהפעם אינני מגזים אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים- כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים- האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הו, ממזי, אל נא תיסחף אתה מוזמן לכתוב בכיף אבל מרב הממולחת ידה לא שמה בצלחת (ולא חשוב אם שם מונחת מנה של בלינצ'ס או קדחת) כי בינתיים הגבירה (אתה נרדמת בשמירה!) תפסה בן זוג מן השמיים, ולא ליום או ליומיים כי אם לאורך זמן, חביבי כלומר העסק אינטנסיבי! לכן אומר לך ממזר אתה אמנם עוד מחזר ממש כמו אידיאליסט אך מיקומך ב waiting-list (זו לא סיבה להיכנע, כי ברשימת ההמתנה אתה נמצא, כפי שנודע לי, עדיין במקום ריאלי) אז קח מספר ושב בתור, כאן מן התור, לאיש אין פטור! וַלא - שוב תתאמן, אבוי! לדייט ביידיש, אוט-א-זוי! [ליצירה]
- [ליצירה] מישו זוכר את השיר בכלל? זה פרט די שולי... [ליצירה]
- [ליצירה] 142 אולי כעת, בראש שנה אהבתה של מרב השתנתה? עומדים בפתחה של שנה חדשה בקשת סליחה לכל איש ואשה ברכה שלוחה לשנת הצלחה שנת שמחה שגשוג ופריחה שנה מעולה עם הרבה התקדמות שנה בלי עילה לחילוק ועימות שנה שיהיו בה שלוה ושלום שנה טובה של הגשמת חלום שנה עם עושר והרבה מתיקות שנה של אושר שנה עם דביקות בקיצור, בכל אשר תעשו יברככם הצור, בשנת תשס"ו שנה ממש ממש טובה כולל חתימה וגם כתיבה [ליצירה]
- [ליצירה] כאן מרב כאן מרב "איזה חג תאהב" אשר כבר שנה עוקבת על שרשור זה ומתלהבת אומנם איני כמו אבי שיודע הוא לחרוז להפליא אך אולי קיבלתי בתורשה את המוזה שלי החדשה כי אחרי כמה שנים התחלתי גם אני להפנים את היופי בשרשור זה שבזכות אבי וממזר הוא כזה. וכאן את ברכותיי אומר לשנה חדשה כלומר שירבו זכויותינו כרימון ונשמח ונחגוג המון שנה מתוקה וטובה לכולכם ממני באהבה המשיכו לחרוז כאן חרוזים ולכתוב שירים עם רמזים ממרב עמירם שלאתר מנויה לשנה הבאה בירושלים הבנויה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מישי אחרת - את מתפרצת אל דלת פתוחה. השיר הזה בא להציג שאלה מסוימת, כמעט רטורית אפשר לומר, ואת פשוט בתגובתך, נותנת את התשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר פרחים, זו רק תזכורת אתה עודך חייב לסגור את - המעגל שפה פתחת ועל מירב - עלבון שפכת! אמנם עברה שנה ורבע אבל אני חתמתי קבע על השירשור הזה, ממזר ושום דבר כאן לא עוזר! אני ארדוף אותך כמו צל עד שתקום ותתנצל כי אב לא בקלות ימחל עלבון ביתו, בדרך כלל. (נ.ב. ואל תיקח זאת ברצינות זה סתם תרגיל בקצת שנינות...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אל תעירו ואל תעוררו: צר לי לומר זאת - אך ברגע שמי מאיתנו יגיע לקרסוליים של הבנת עומקו האמיתי של שיר השירים, ניתן יהיה אולי לעשות כאן השוואות. עצם העובדה שהנושא (שיר השירים) הועלה כאן בהקשר של שירה אירוטית או סמי-אירוטית, מראה רק כמה רחקנו כולנו משלמה המלך. ואשר לעצם העניין- לטעמי שירה אירוטית פוגמת לא רק בטוהר השירה אלא גם בטוהר ה"אירוטיות". נכון- אם מחפשים טוב, רמיזות אירוטיות ניתן למצוא גם אצל ביאליק ואלתרמן ולאה גולדברג, אז איפה הגבול? הגבול לדעתי הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - מי שלא מחפש - לא מוצא. ואם מוצאים בלי לחפש? מתעלמים וממשיכים הלאה. הייחוד של היהדות הוא שהיא מציבה גבולות וסייגים כי אין אפוטרופוס לעריות. מי שבכוח מנסה לצוד נפשות לתוך שטח B ו"להזמין אותי להתמודדות" לא יקבל את ברכתי, ולא בגלל שאני "גולש רגיש", אלא בגלל שהוא כופר בעצם הקונספציה של "עשו סייג לתורה", שאני שומר לעצמי את זכות הבחירה לדבוק בה. ולא- אני לא מצדיקי הדור- כבר קראתי גם הרבה רפש ברשת - אלא אדרבא - מי שנכווה ברותחים - נזהר בצוננים וזוהי התורה כולה על רגל אחת. ובמידה שתסלחו לי על הפרסומת- אני מפנה אתכם לשירי "יריד הכזבים" המרמז בין השאר לאותו נושא אבל מההיבט הקולנועי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חבר'ה לא הבהרתי מספיק שאין לי מושג ביפנית??? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור דרוש כאן באופן קבוע אישור שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי (כלומר מממזר הפרחים, ידידי) ולכן יש לכתוב בשישה עותקים בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים: מדוע בחרת לשרשר וכיצד- זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד? ואת זאת הממזר יקבל ויחליט אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית. ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור, אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים בלתי חוקיים של חורזים נלוזים! (ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו פן יצא שהכובע על ראש הגנב... ולכן ברחל ביתך הקטנה אומר שאת דווקא חורזת שנונה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובכן - לדעתי - ישנן עליות ומורדות ברמת המוסריות של העמים האלה, והשיר הזה אגב מנסה לרמוז בעיקר על המורדות. מאז שאלתרמן כתב בשבחי הלשון השוודית "הדלה" שאין בה ביטויים כמו "קצה גבול של יכולת" (בהקשר של קליטת פליטים יהודיים במלחמת העולם השנייה), זרמו כבר מים רבים בפיורדים הסקנדינביים, והלשונות הנורדיות התעשרו בביטויים אנטי ישראליים לרוב. אגב, המדריכים במוזיאון המחתרת הדנית, טורחים לרוב להתנצל ולהדגיש שמבצע הברחת היהודים לשבדיה במלחה"ע הII, נבע משנאת המן (הגרמנים) ולא חלילה מאהבת מרדכי. יש לי גם השערות מהיכן אתה שואב מידע סקנדינבי, אבל כדבריך-בהזדמנות אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] ------ מדוע לא אישן יוסף ?! (אתה מתחיל להתחצף או שמא רק להתבדח...) - למדתי מיוסף שמח! אם כך או כך - צודק אתה אני חוזר אל המיטה! [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת של השיר באה לרמוז על איזו תקופת "פוגרומים" מדובר. אימי שתחי'ה עלתה ארצה עוד לפני השואה ועד היום לא עמד בה הכוח לחזור לבקר בעיר ילדותה שרוב תושביה היו אז יהודים. 70 שנה לאחר עלייתה ארצה, חזרנו לשם אנחנו, בני הדור השני, לחפש שרידים מן התופת. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון כשאת אם-מרב הכרתי כמובן ולא פגשתי - שלא ממש מתחרז עם נזכרתי [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
תגובות