לא נרתע, חצי מקשיב לרוח יש בחורפים רצון שלא להיכנע אם אני בקור דומה לעץ פצוע, משהו בגשם מספק לי הגנה לפעמים עוצם את העיניים לפעמים צוחק אולי, אבל הלב נצבט בערוב היום לאט חודר הלַיִל על כרים סינטטיים זולגות דמעות שַבָּת אז ציפור קטנה בי מנקרת וחושפת חששות כבדים, כדחלילים הזרות ההיא נראית פתאום מוכרת: האמבט, ובמטבח בשׂורות ותבשילים דחלילים בגשם וברוח יש וגם אנחנו ציפורים פתיות. אבל יש ואנו כמו אילן פצוע גם בגבור הגשם יכולים בלי מטריות