היתה ילדותי רצופת זכרונות
כעגלת משאות עמוסה:
טעמו של תבשיל, ופריחת אילנות,
וחלת ליל-שבת מכוסה
והיו נעורי כקלחת דברים:
כואבים כצריבת עקיצה
ולוטפים במשובה של חדוות נעורים
ודורשי מענה ועצה
וימי בחרות- לא ידעתי כמותם:
התפכחות נפלאה שכזו-
זכרונות, ודברים בעוצמת תחייתם
וחידות העתיד הרומזות
----
אז פגשתי אותך ותלכי אחרי
טהורה וברה כילדה
וקולחת כסער ימי נעורי
וכימי בחרות - לי חידה
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) יפה מאוד, אהבתי את הסגנון והכתיבה ואת הרעיון (או לפחות את מה שהבנתי ממנו...) ובכלל... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהההההההיייייםםםם מדהייייייםםםםםםםם. שיר מצוין. חריזה ומצלול משובחים. [ליצירה]
- [ליצירה] עם חידה שכזאת- מי צריך פתרון? התענגתי מרוב נחת, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחחחחח כמה שזה יפה...פשוט תענוג. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם הישתגעת כמה שזה יפה חכה אני חייב ללך גם הודעה אישית [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא הן בתוכן הן בצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- בררר... ואם תקראו את יצירתי "כתובת קעקע" תבינו למה אני מתחלחל... [ליצירה]
- [ליצירה] תמהני! והלא מי רגלים יפים לה?????!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] --- ושוב, איך איש לא הגיב עד כה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלדר. באמת הייתי זקוק לקצת תשומת לב, כי הילד בשיר זה כמובן אני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- והמילה "פרזיטיות" במרכאות כפולות כמובן [ליצירה]
- [ליצירה] --- חתלתול - אם היית שומע בקולה, כלומר קורא מלמעלה למטה...היית מוצא למעלה את התשובה לשאלתך... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- איזה קטעים ואיזה שמחות... ועכשיו לך תוכיח שאין'ך אחות. נו. טוב. יש אחות. לא אחת כי אם שתיים אז מי משתיהן בעניין בינתיים? כי יש לשתיהן בנים ועוד איך אז מי כאן היה אמור ל'ישתדך? ובכן חברים אני כבר מסטול כאן כל משפחתי במחירת החיסול ולי לא ברור כאן כבר מי נגד מי השכנה, אחותי, ביתי או אימי? ראיתי ממזר - זה הכל בגללך המעט פרטיות שהיתה לי, הלכה! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למגיבים לממזר פרחים- אני מממזר, סליחה ממחזר בעיקר ישנים בשלב זה, אבל יגיעו גם חדשים. בכל אופן תודה על התהודה. ללאה מרחב- ההזדקנות היא אחרת מכיוון שפה מדובר בהזדקנות וירטואלית שאינה תלויה בגיל ביולוגי אלא בתחושה עונתית מאוד מסוימת. בכל אופן תודה על המחמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר פרחים יקר מאוד מרב שוב נעלבה מאוד היא רק רצתה, ממזר פוחז, בך בתור - המחרז (אך לא בתור המחזר אתה מבין את זה, ממזר?) כי מחזרים לה יש ויש אך בשירה - גרונם יבש ואיש מהם אינו יכול לצאת בדו-רה-מי-פה-סול ואיש מהם לא וירטואוז כשמחפשים מי שיחרוז אך ממזרון, אתה הרי חורז כמעט בלי מתחרה ועוד תזכה, גם יום אחד, בתחרות "חרזן נולד" אז נא תפנים את זה ממזר: אתה כאן רק "ליצן חצר" ליצן קטן, מאוד נחמד אשר רוקד עם כל אחד על כן תדרוך נפשך עוז, אז פתח את פיך וחרוז! [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
תגובות