אני הולך כל הימים אל שעת בין ערביים פנויה שיש בה קרן של רחוב משמִים וקרן שמש רפויה הייתי שם לא פעם, אני זוכר שתיקה רכה ומרחוק שאון הכרך המתגבר מסופרמרקט שם יצאה אישה דקה ואופניים נשענו על הגדר אני הולך כל הימים אל שעת בין ערביים כזו אשר יפים לה מועקה וניחומים, טובים לה הכאב - והמזור.