ובבקרים החשכה שורה עדיין
ומרצדת עוד יראת החלומות
ושעונים מנהלים בעצלתיים
את אצבעות מחוגיהם המאיימות
ובתלמים האדמה עודה יונקת
את רטיבות הממטרים מיום אתמול
רק באספלט הכרך תוגת אין-קץ חונקת
והאפור כופה עצמו על הכחול
איך נעמיד פנים שלא ידענו קיץ
איך נתכחש אל זכרונות מהבילים,
אל אתמולים קצרי שרוול, חושפי ברכיים
אל סיוונים, ותמוזים ואלולים
ובבקרים החשכה שורה עד שבע
ומוגפים תריסי הלילה בקפידה
עד כי נדמה שמעתה בדרך קבע
את חדר זה - חדוות השמש לא תדע
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה שחזרת לחרוז כאן ממזר אך משום מה אתה כבר אינך מחזר אחרי גיבורת השירשור מֵרַבתֵנוּ (אשר במקרה - או שלא - היא בִּיתֵנוּ!) אז האם יש כאן רמז ממזר ממזרון שמצאת כבר את השידוך הנכון? ואם כך - זה אולי גם הזמן לגלות עם מי כבר נכנסת בברית הכלולות? ואשר למרב - מחזרים לה לרוב, אך אין מחרזים כלל - וזה כבר לא טוב! במילים אחרות, לחיזור וירטואלי היא לא תתנגד (כך ציפור לחשה לי) אך אם בחיזור אמיתי כאן תחפוץ תצטרך אל סופו של התור שוב לקפוץ! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף שמח - מה נשמע? התחלת שוב בהנשמה- מלאכותית, של השירשור, וזאת בלי לבקש אישור... אך העיתוי בכלל לא רע - כלומר, לקראת מתן-תורה, ואם שאלת על מרב, אומר לך, דרך אגב, שהיא כמעט בת ח"י שנים ואם תרצה עוד נתונים תשלח לי הודעה חת שתיים (סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים) אז זהו. חג-יוסף-שמח להתראות ולהשתמע! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מאיר אריאל כתב תם השרב הגדול. הנוסח המופיע כאן לעומת זאת (לפחות השורה הראשונה) מככב באתר אבטיח www.avatiach.com כבר זמן רב. לצערי האתר ברגע זה בתקלה, אז אני לא יכול לראות מי באמת כתב תמש הרב. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן - כבר נכנסתי למסר-אישי וגיליתי את שם הגברת ואוכל להעיד כאן בקול חרישי שהגברת - לי כלל לא מוכרת וזה קצת מפריך כאן את חוק הדתי- השלוב שממזר כאן לימדני * אלא...אם פה בעצם...תפסתם אותי... ואני חילוני? ...(מסופקני...) כי אשר לגברת - ברור לי היטב שהיא דתייה כבר מִנוֹעַר הן ממזר הפרחים כאן תמיד מצטרף למשמר הצניעות והטוהר ולכן - אצטרך כאן לחזור בתשובה (או דרוש כאן גיור אורתודוקסי ?) את זה חוק הדתי-השלוב כאן קבע כי אחרת כאן יש פראדוקסים.... * ומהו חוק הדתיים השלובים? ציטוט מאת ממזר - המופיע לעיל בכתובים "הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו" [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כשרון ! [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה אם הזכרת יום הזכרון הרשי לי להפנותך גם ליצירתי "קשר השתיקה" [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים עוד יש מרחק גדול בינתיים בין בית מרב לבין מצריים וגם אל מדברות תימן עוד המרחק אינו קטן (ובקיצור - ולא בצחוק- אתה חביבי - עוד רחוק!) אבל מרב אינה יורדת ולא תנטוש את המולדת היא רק נודדת בעקבות הפרנסה של האבות והיא לארץ עוד תחזור - כאן שום דבר לא יעזור! ויש לה גם חבר אגב, אשר בארץ הוא תושב (עכשיו תבין למה הגברת ל SMS כה מחוברת) וידידי - למרות החו"ל אין לנו וולוו או חתול! [ליצירה]
- [ליצירה] --- סוערה - זה כבר חלק ו' - לא 1 [ליצירה]
- [ליצירה] ----- נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם... השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה. אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות? לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית. אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל. [ליצירה]
תגובות