ובמותם
ציוו לנו את החיים
העשויים
טיפות שקופות של טל
בשתיקתם
ניגנו לנו את הצלילים
המשולים
למוות המוטל
ואת שמעת
את החיים המתהווים
מתוך האבנים
אשר אהב
ואז ידעת
שהחיים זה עוד אביב
ועוד סיוון ועוד תמוז
ואב
ואלולים
קצרים כל כך
ובהולים
וקשר השתיקה אשר לסתיו
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- חריזה מעולה ביותר. ואם כל הכבוד לחנוך לוין המנוח שמישהו הזכיר כאן- החריזה שלו לא היתה מהוקצעת כמו זו שלך. רק הייתי מתקן את "אל נא תתהדר בה" ל "אל נא תשתחץ בה" או "אל תצא חוצץ בה" כדי שהחריזה עם "אצבע" אכן תהיה מושלמת כמו כל היתר. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף שמח - מה נשמע? התחלת שוב בהנשמה- מלאכותית, של השירשור, וזאת בלי לבקש אישור... אך העיתוי בכלל לא רע - כלומר, לקראת מתן-תורה, ואם שאלת על מרב, אומר לך, דרך אגב, שהיא כמעט בת ח"י שנים ואם תרצה עוד נתונים תשלח לי הודעה חת שתיים (סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים) אז זהו. חג-יוסף-שמח להתראות ולהשתמע! [ליצירה]
- [ליצירה] תמהני! והלא מי רגלים יפים לה?????!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר פרחים כואב "ממזר פרחים כואב זה מה שאת אוהבת"... וזה אכן מה שאהבנו אצלך קריצה קצת ממזרית, פריחה קצת מלבלבת ימין שמקרבת, עם שמאל שלא דוחה נכנסת לחיינו, ובאופן וירטואלי הפכת להיות בן-בית, לא ממזר בעט מושחז, בחריזה פנומנאלית היית גם בן-בית גם בן-פזמון-חוזר ממזר, לולא בעגלתי חרזתָ היו ימינו שוממים, זאת לא אכחיד הן רק אתה בכישרונך תמיד העזתָ גם להרים להנחתה, גם להנחית היית לי כמו הד, כמו בת-קול חוזרת וכיף היה לכתוב ביחד בדואט וכנראה על זה אמרה המשוררת: אבוי, אבוי לשיר, אם אין, אם אין לו הד ואם כבר מדברים כאן על משוררים אתה עכשיו כבר בטח משרשר עם אלתרמן ושלונסקי וכל האחרים ועם קישון אתה מחליף הומור כשר... ממזר פרחים, כואב לדעת שאתה אינך יותר איתנו, ואין מי שיגיב ואין מי שְיַרים להנחתה בחרוזים קסומים, ובחיוך מגניב... נכתב במלאת שנה למותו של אריאל פויר ("ממזר פרחים"). השיר הודפס בחוברת לזכרו, ומפורסם כאן על דעת משפחתו, בגעגועים לחיוכיו הכתובים [ליצירה]
- [ליצירה] --- ושוב, איך איש לא הגיב עד כה? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממזר יקר! תבדוק היטב לפני שכך אתה כותב. אכן סטטיסטית (זה בדוק) היצירה הזו בדיוק אלפיים שלוש מאות צפיות השיגה כבר בלי בעיות! וזוהי הכרעה ברורה בין יצירות את צורה מקום ראשון - איני הוזה! (מקום שני - חצי מזה!!!) כדי לאמת את התיאוריה כנס נא לכל קטגוריה ואז מיין על פי צפיות (ואל תגיד - "עזוב שטויות") ותיווכח ש"איזה חג" ניצבת לה בראש הגג! ומה יש כאן לומר אחים, זה רק בזכות ממזר פרחים! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה. כן. באמת. כל המשפטים מצוטטים כלשונם משיחון עברי-רוסי מהדורת 2005 [ליצירה]
- [ליצירה] ----- נושא אלומותיו - נשמע רעיון נהדר. אולי באמת צריך לפתוח אתר אינטרנט שבו הורים ינסו למצוא שידוך כשר לילדיהם... השירשור הזה אבל ממש לא קשור לזה. אני דווקא חזרתי אליו כדי לתבוע את עלבונה של הבת שלי ואחת הגולשות פה כדרך אגב ביקשה הצעות שידוך לעצמה. אלא שבניגוד להבנתך, הפואנטה כאן כמובן אינה התוכן עצמו כי אם שנינות החריזה. אם זה מיצה את עצמו או לא - לא אתה תחליט. יש כאן מסתבר אנשים שמתענגים על חריזה שנונה ולחובבי הז'אנר הזה - זה לא מסוג הדברים שממצים את עצמם. למה דידי מנוסי למשל ממשיך כבר חצי יובל לכתוב חרוזים שנונים בידיעות אחרונות? לא כל אחד חייב לקרוא את זה. בוודאי לא מי שלא יודע להעריך מקאמה אמיתית. אגב, מה שבטוח מיצה את עצמו זה תפקיד המשתלח הציני התורן שנטלת כאן על עצמך. לי היה נדמה בכלל שכבר מזמן עזבת אותנו בטריקת דלת. [ליצירה]
- [ליצירה] פוגעני - לא. מקאברי - כן, אבל סלחתי לך כבר מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות". [ליצירה]
תגובות