לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
---
פנויה = סבבה? - נו, נניח...
אכן הדיזאונאנס מצליח
בשעת הדחק, לתעתע
ואת הנפש לשכנע
שאם המיועד לא בא
אז אדרבא ואדרבא...
אמנם אולי בדיעבד
עוד לא הופיע המיועד
אבל מכאן ועד....(דחילק!)
לרצות בכך מלכתחילה?!
ואם נדמה לך שאני
דואג פתאום לאחייני...
אז אענה לך כאן ברורות:
לא יחסרו לו מחזרות!
[ליצירה]
---
חריזה מעולה ביותר. ואם כל הכבוד לחנוך לוין המנוח שמישהו הזכיר כאן- החריזה שלו לא היתה מהוקצעת כמו זו שלך. רק הייתי מתקן את "אל נא תתהדר בה" ל "אל נא תשתחץ בה" או "אל תצא חוצץ בה" כדי שהחריזה עם "אצבע" אכן תהיה מושלמת כמו כל היתר.
[ליצירה]
[ליצירה]
---
לא הזכרת היכן?! ממזר ממזרון...
רק נתת כיוון מדויק מחברון...
ואפילו ציינת אופיו של מקום...
אך מודה ועוזב... ירוחם בלי לנקום
ולכן אבקש ואומר גם תודה
אם תרמוז רק מאיפה כאן כל המידע...
ואז בתמורה לא אלשין לקב"ט
ולא תקבל שום ריתוק לשבת...
עשינו כאן דיל? אם כן נא לרמוז...
(במסר אישי אם לא בא'לך לחרוז...)
[ליצירה]
---
שאלה הלכתית אחת נותרה בלתי פתורה: האם מר ויזל יצא ידי חובת טבילת כליו, כאשר זו בוצעה שלא בידיעתו על ידי מי שלא מונו כשליחים על ידו????? בין הפותרים נכונה יחולקו נופשונים בגבעת החרסינה
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
תגובות