ברחוב הנביאים עלים כמושים כמו רפייה יבשה בלי חוט שידרה נהדפים אל שער שכם מרשרשים פוגשים במעופם פרחי כמורה מבית בהר-נוף ניגון פסנתר בלחן מהסס של טרם סתיו נוגע, מתפייס ומוותר מוחק בצעדיו שרידי שרב ---- כך עיר בין מציאות לבין תלישות בשעת שקיעה כזו לך אורבת ואין שום אשלייה או ממשות יותר גדולה מזאת יותר כואבת