שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
ממזר - אני חייב למחות -
מסיר את כל המסכות
וזה לדעתי לא אתי
לחשוף באופן אינטרנטי
את שמות כל המשרשרים
וגם היכן כולם גרים!
הגזמת קצת ממזר! תודֶה!
אותך לבטחון שדה!
אז יאללה כבר מספיק ודי
ממזר הרי זה לא כדאי
שתרותק שישי-שבת
בגלל תלונה של הקב"ט...
[ליצירה]
---
חזן יקר, אני לא נוהג לפרש את השירים שלי אבל הפעם בעקבות תגובתך שממש מזמינה את זה, זה ממש מתבקש - ובכן, השיר מדבר על אנשים (גם חיילים אך לאו דווקא) שעוקרים מהם זכויות בסיסיות, בגלל כל מיני סיבות בירוקרטיות בלתי מוצדקות. כמו כן יש כאן גם רמז, לחיילי צה"ל שנמצאים לפעמים במצב של חוסר אונים אמיתי בגלל הוראות פתיחה באש מאוד מסובכות ומצבים פוליטיים שכאן אין המקום לפרטם.
[ליצירה]
יוסף שמח - מה נשמע?
התחלת שוב בהנשמה-
מלאכותית, של השירשור,
וזאת בלי לבקש אישור...
אך העיתוי בכלל לא רע -
כלומר, לקראת מתן-תורה,
ואם שאלת על מרב,
אומר לך, דרך אגב,
שהיא כמעט בת ח"י שנים
ואם תרצה עוד נתונים
תשלח לי הודעה חת שתיים
(סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים)
אז זהו. חג-יוסף-שמח
להתראות ולהשתמע!
[ליצירה]
----
מרוב שירשורים לא ברור לי עכשיו
על מה ועל למה מרב צריכה רב
ומי כאן בכלל בעצם טען
שמרב חפצה רק ברב כחתן
והפעם אדרוש גם תשובה מנומקת
כולל הפנייה לשורה המדויקת!
[ליצירה]
הכותרת של השיר באה לרמוז על איזו תקופת "פוגרומים" מדובר. אימי שתחי'ה עלתה ארצה עוד לפני השואה ועד היום לא עמד בה הכוח לחזור לבקר בעיר ילדותה שרוב תושביה היו אז יהודים. 70 שנה לאחר עלייתה ארצה, חזרנו לשם אנחנו, בני הדור השני, לחפש שרידים מן התופת.
[ליצירה]
----
כמעט התלהבתי...עד שהגעתי לניבולי הפה. הרעיון הוא מטורף ומצחיק, עד הרגע שבו נייר הטואלט מקבל גם תיאורים בגוון חומחום ודומיהם. אז- זה כבר לא נונסנס- זו פשוט וולגאריות. לא מאוחר עדיין לתקן - ואז יצאת גדול!
תגובות