[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
122
"איזה חג תאהב מרב?"
זוכה לתגובה מספר קב"ב.
זו כמובן גימטריא
ולא קציצת בשר טריה,
(של כל מספר כשהוא לבד
לא בחישוב המאוחד..)
למרות שכאן לא אתנגד
בסטייק בקר להתכבד...
מה שאורי לא מכיר,
על אף היותו כותב בכיר
שלאחר מספר צפיות
הן מאפס מתחילות
ואכן כתבתי את דבריי
כשיש גיבוי מאחוריי.
מה שכן, אלפייםשלושמאות
אכן ראוי למחמאות
לשלל הכותבים החורזים והמגיבים
שמול המסך בסבלנות יושבים,
ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם
ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם
(אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן
תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן")
וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר
שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר
שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז
ועל העתיד כך רצו הם לרמוז
ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים
(אף שכידוע היא ניתנה לשוטים)
לא נדע מתי השרשור ייגמר
אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר:
האם לא מגיע אף לממזרים
לכתוב את התגובה המאה ועשרים???????
[ליצירה]
אהבתי. גם את הפסלון עצמו וגם את הכותרת. בלי חירטושים...
[ליצירה]
[ליצירה]
לץ קוֹנטיניוּ
"בשם הדקדוק", מיס הדס היקרה-
הרשי לי לרשום לך כאן הערה
מה זו המילה הזו "ההנתי"?
האם רצית לרשום "האנטי"?
כי אם כן אז טעית,בשתי אותיות
אבל אפשר עם זה גם כן לחיות.
יוסף שמח ינחל אכזבה,
החרזן השני הוא כמובן האבא,
וצריך לאכול הרבה קש
בדרך לתואר הזה המבוקש.
ולך אדון אורי אזרוק עוד מילה-
אני מגיע בעסקת חבילה:
לא חרזן או ליצן לפי הלקוח-
אלא ממזי כולו- אז את זה לא לשכוח...
וחובה להזכיר שעכשיו חנוכה
שידעו הקוראים, כל פיסקה ופיסקה
מתי נכתבה ובאיזה הקשר
וידעו את הכל לעלילה לחבר.
אז כל טוב לכולם,נפגש בשמחות
(אורי,תגיד, למרב יש אחות?)
[ליצירה]
here i come
יפה, עדין, עשוי נכון
מזכיר שירים על גיל תיכון
איך מבוגר, אב לארבע
כותב שירים על אהבה!
אבל ביקורת, יש לומר,
יש כאן חרוז די מיותר
כי לוח השנה הצבעוני
מופיע לו בבית השני
ואין סיבה, (זה די חשוב)
ברביעי לכתוב זאת שוב...
אבל עדיין יש לומר
כי הכותב אכן מוכשר!
(אכן חוצפה לי יש מירב
כי הוא יכול להיות לי אב...)
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
לנושא תגובותיו
דבר ראשון, מי ישן בפיג'מה? חפ"ק ישן במדים ונעליים. לא נורא.
כתבת ניתוח מעניין שקלע בהרבה מקומות, אם כי היו כמה הרחבות שלא התכוון אליהן המשורר, אבל הוא שמח שנכתבו, כמו לגבי "יום ה' הגדול והנורא" שאנחנו שרים במוצ"ש ללא קשר ליום כיפור. ואין לי עדיין את היומרה להיות הרשות האוכפת את האלוה.
קשה לי להבין מה מעורר בך שאט נפש, ואשמח לשמוע איפה אתה מזהה אסקפיזם. (לשאר הקוראים:אסקיפזם= בריחה מודעת מהמציאות. בדקתי בלקסיקון...)
תודה רבה על התגובה והניתוח, כי לא תמיד התגובות פה הולמות. (ואני לא מתכוון לפירגון, כי הוא לא חסר פה...)
אריאל