[ליצירה]
רן יקירי
אתה מוזמן לכתוב את הסתייגותו של הרב שרלו מהמשפט שציטטת בשמו,
שמעתי דבר או שניים בחיי מהרב שרלו ואני מאמין שהוא היה מודע לסכנה של פירסום הדברים כפי שאתה מציג אותם.
עלה והצלח.
[ליצירה]
אפצ'ילוג
ראו אחים, ראו זה פלא,
הסתכלו על שניים אלה
על מרב ועל אביה
(אתה אימה אי שם החביאה)
מטיילים הם בעולם
וטסים מפה לשם
את "צורה" לא שוכחים
וגם לא את "ממזר פרחים"
אז מה אם למרב חבר?
אביה הוא המשורר!
אליו אני עכשיו כותב
אך לא הופך למאהב...
ולך, פיצקית- זכרי את שמך
אל תשכחי מעמדך
לכתוב עליי שאין לי כתר?
כך מעל גלי האתר?
אינך יודעת מה זהוּב
כתרי שלי זה האהוּב
חבל רק שעליו כתוּב
"אני מונח לי על ראש כרוּב"
מרב, נראה, לא מסכנה
(איני נכנס למגננה)
משיטוטיי כאן באתר
גיליתי לי דבר מוזר:
כולכן הייתן מקוות
באיזה בוקר לגלות
שאביכן, גולש מוּכר
מוצא לכם כאן באתר
בחור נחמד וגם רווק
שבאישתו עוד לא דבק
וכך לכן היה מודיע
"אגור איתך בהרצליה"
אתן כותבות מתוך יאוש
על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק)
על כן ב'קשה תרדו ממני
אמנם אני רווק הנני
אך עוד לא תר להיות כבר בעל
כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ...
היה נחמד להתכתב,
(את זה אני ממש אוהב)
ונאחל כולנו יחד
כן, כולנו, די לפָּחַד!
לכל משפחת עמירם
למרב ואורי גם
שיחזרו לכאן מחר
ונפגש פה באתר,
כל הכותבים כולל כולם
ושלום יהיה כאן בעולם
[ליצירה]
.
הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים.
תודה על הביקורת המקצועית.
עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.)
[ליצירה]
.
ערוגה, תיזהרי, אני יודע איפה את גרה... התודה מאלדר היא על שהצעתי לו שם לתמונה... :)
בטלפון נאמר לי שרואים כאילו מזרקה יוצאת מהדוב ולכן...
אבל עכשיו אני רואה את התמונה וזה נראה כאילו חייזרים עוד רגע שואבים אותו עם קרן לחללית שלהם.
ועדיין, התמונה חבל"זית! שקויעח ושבת שלום!
[ליצירה]
אוי...
לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן.
אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון.
יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס.
מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה.
בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע.
ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן.
זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק.
[ליצירה]
מאורה חגיגי זה...
נהניתי, על אף ש-
א. אני לא מבין צרפתית
ב. אמא שלי תחטוף שבץ אם אני אתחתן לה עכשיו,
אז לא חוויתי על בשרי את הלחיצוּת האמהית...
שקויעח!
[ליצירה]
.
ערוגה יקרה.
אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי.
כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות
מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך".
אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה.
ולגבי הסבתא, תמסרי לה
שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל.
תגובות