[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
"יותר דרומה" חכם גדול!
כדור הארץ הוא עגול!
ואם אדרים על-פי מפה
אגיע לאיזור חיפה...
ואם אני איני מגזים
אשמח עכשיו לרמזים:
מה אוכלים שם אנשים?
היש רודן שם? הם חופשים?
מקום יפה שם באיזור
יוכל ממש לי לעזור.
האם אצליח באתגר
למצוא היכן אתה שם גר?
גם כמובן, מרב בתך,
מתגוררת היא איתך
"הלכה עם פרנסת אביה"
אך לא ידעה לאן תגיע...
היא לא ידעה שתתרחק
מהחבר ומן החיק
(מזל שאבא משלם
על S.MS. של יום שלם)
וכך יושבת ומצפה
אל הטיסה (אל החופה?!)
כדי למצוא היכן אתם
לא אסתדר בלי עזרתכם
אחזור שוב על בקשתי:
לפתרון קרב אותי. ..
[ליצירה]
רק רציתי לומר
סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור.
בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות).
אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...).
אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני...
ממזי.
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
.
ארז?! איך הגעת לחוסמי כבישים?! לזה קוראים קריאה סלקטיבית. "סיסמאות במחלפים" יש לשני הצדדים הפוליטיים ושניהם גם יוצאים לכיכרות.
לדעתי הכוונה בגדול היא שאם הדברים נכונים הם לא צריכים שיצעקו אותם.
תגובות