[ליצירה]
נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד.
הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה.
וכן,לפעמים טוב זה ניתוק.
[ליצירה]
לסיום
אתה צודק מר עמירם
על ענייני פרסום חינם...
ולשאלתך על הכינוי
בשביל טרמפיסט עם שם בדוי
חשבתי לי על שם כזה,
לכל אדם- שמן, רזה:
אם ברמזור עומד אדון
ומסתכל לתוך החלון,
תדע שזהו טרמפ לחץ
אדם חצוף ובעל שחץ
אך אם אדם מגיב בדיחה
לשיר דוגמת השיר שלך,
כאן לא יועיל הפצר או תחן
כי נעַשַה לך "טרמפ לחן"...
[ליצירה]
זכות השיבה!!!
איזה יופי לראות ששבת לכתוב.
ואת כותבת יופי.
אם אינני טועה ארבעת היסודות הם רוח אש אדמה ומים, לא את כולם זיהיתי בשיר.
אהבתי מאד את "הסתלקותי הממשמשת ובאה"
תמשיכי להאיר. וכמובן מזל טוב אם השיר מדבר עליך ואם אין משמעויות נסתרות שפספסתי...
ממזי.
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.
[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
.
זה כתוב יפה מאד.
הדימוי לתפוי טם-טם נראה קצת לא קשור לשאר הדימויים והביטויים היפים.
עדיין, עם כל התיאור היפה, נראה שהסיטואציה עצמה לא כ"כ מרגשת-
השכנים מלמטה נתקעו בחדר,שזה באמת לא טרגי או מסעיר, וגם חילול השבת, שנראה שהיה מהותי לילד לא קרה בסופו של דבר.
הכתיבה מקסימה אבל יכול להיות שפספסתי משהו.
תגובות