.jpg)
made in beit jala...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד... אני גם ראיתי 2 סמלים שונים על אוטו של עלטא-זאכן (כתבתי נכון?) אחד מקדימה ואחד מאחור. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי היא: גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצחיק!! [ליצירה]
- [ליצירה] . גם לדעתי יאיר, אבל לא היה נעים לי להגיד לו לזוז... [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הענייה צילום האוטו מספיק בשביל הפואנטה. החייל לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש, שיחקת אותה, הצלחת לתפוס אותי בנקודת התורפה שלי- אני רוצה להישאר ילד!!! אוף! (לא סתם אני מחזיק קקאו בפק"ל קפה שלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון... להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי גננת! יפה עשית. נהניתי לקרוא את הביטויים היפים והרומזים ועם זאת להישאר עם חלקים לא מובנים. אבל: "שמחוללת בעצמה, שמעוללת לעצמה" הייתי מעדיף לקרוא "שמחוללת בעצמה" ולעלות לבד על הכפילות... אגב, עברתי שוב בצומת שילת, לא היית... [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם? (כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...) רק טוב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף אני מת להבין מי זה האחד הזה. חיכיתי כל הקטע להבין מי זה ולא קיבלתי רמזים. יא אללה. יפה בכל אופן. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה השידוך! אוף, אני תיכננתי לכתוב משהו על ה"פאסט דייט" הזה אבל גנבת לי... לא נורא. מתי זה כבר יפסיק להופיע על המסך???? [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט נכנסת חזק לקטע,טוב שלא קראת לעצמך אוסקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך. חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו... חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו" והכותרת, הכותרת... בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה. [ליצירה]
תגובות