[ליצירה]
לא מסכים עם ערוגה. (אבל תראו איזה יופי, היא אישרה לי את התגובה :) )
לא התייחסתי לאיכות השיר אלא לעצם התרגום. (גם אם השיר לא שואף לתרגם אחד לאחד) הביטוי סוויט טוקימג וומן מול גברת המדברת במתיקות נשמע לא טוב. כי לא רק שאתה "מכיר את המקור" כדבריה, אתה אפילו שואף להצמד אליו.
אני מסכים איתה בעניין "מידע אותו קיבלתי" ומוסיף את "עבודתי קצרת תקשורת".
[ליצירה]
.
סוערה, קוראים לו שמואל, לא אויש (או מויש...)
אבל גם לי נמאס משמאלנים שחושבים שמה שאנחנו מפסידים בפיגועים זה את השלום. יש עם שלם שהא "שש אלי סער", ואיתו אי אפשר לעשות שלום, לא משנה כמה שירים כותבים על זה.
תתעורר אח שלי...
(וירושליים זה עם י' אחת)
[ליצירה]
ואני חושב שעדיף במקרה הזה לא להשתמש ב"מדרש בגובה העיניים",
עובדה שהיית צריך לבקש מאיתנו "להתייחס בהתאם". כמה מגניב שזה לא נראה לך כשאתה מדמיין את זה, אל תכתוב את זה כמו ההוביט.
[ליצירה]
בלי לדבר במילים גבוהות או משלים-
כל מי שרוצה להשמע בוטה משתמש בשואה,נאצים,גרמנים,אנטישמיות וכד', ובדרך כלל זה מישהו שלא חווה אותה כך שאין לו את זכות ההשוואה. הנזק בהשוואה הזאת הוא עצום והוא רק יחריף אם לא נחשוב לפני שאנחנו משתמשים בביטויים כאלו ביצירות.
או ממליצים על יצירות כאלו.
רק טוב.
[ליצירה]
כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה.
אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'-
לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו.
(ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים)
צריך לתת ביקורת כששייך
צריך לפרגן כששייך,
וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו.
(אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר)
לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע.
די.
[ליצירה]
.
משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".)
מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :)
(וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה)
רקטוב.
[ליצירה]
והרי התפלספות:
בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות).
השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...)
בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..).
נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל.
אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו.
אוי בעיית הרווקים...
בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי...
אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה...
עלי והצליחי-
ממזי.פ.
תגובות