[ליצירה]
אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי
והשרשור הזה דורש כבר נפטלין
והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ
גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ,
הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה)
אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה.
בחייאת, חבר, תסדר את החרוז,
עדיף לאט מאשר סתם חפוז.
רק מרב נשכחה בין השורות
ולה מגיעות הרי כל התשורות...
על כל הכשרונות שכאן התגלו,
ועם ישראל שבזכותה יגאלו
כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה,
ותפיץ בה את אור התורה
ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי
אלא גם בשנקין לכל המי ומי..
עד כאן אידיאלים להפעם
לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם
אז להתראות בינתיים
(אולי אהיה זמין כבר בשתיים...)
[ליצירה]
חברים!!! עשינו זאת!
אחרי כשלוש שנות התכתבות
(ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!)
ניגשה הילדה אל שולחן המחשב
(מעניין מה עכשיו אביה חושב...)
וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו
לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו
(אגב, לגבי איזכור השנה-
מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!)
ואחרי שדנו במי היא מאוהבת,
ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת!
(אמנם עוד לא ברמה של אביה,
אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע)
וישבה לה מרב וכתבה איחולים
לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים
והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים"
ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים!
מקווה שהפעם אינני מגזים
אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים-
כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים-
האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?!
[ליצירה]
כי יסופר
ואיך אעלה אל אבי
ואומר לו שבנו הוא נביא?
הנבואה, לשוטים היא ניתנה
אז אני אדחק לפינה...
בך לא ארצה כאן לפגוע,
אך דבר לא נותן לי מרגוע:
אשתך, (שהייתה צנחנית?)
היא עד כדי כך קמצנית???
היא בחרה לה חתן לתמיד
רק בגלל טעותו של פקיד?
בי עולה מחשבה מצמררת
מה הייתה עושה אז הגברת
אם חלילה היה שם נכתב
טוראי אילנית ולדיסלב"
היא הייתה גם לזה מתקבעת
ומייד חיש לרוסיה נוסעת?
טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ
ולהוציא פה לשווא את המיץ
אך לפני שאתן להגיב
רק אודה: הסיפור הוא מגניב!
[ליצירה]
אללה איסתר
אינני זוכר כבר על מה להגיב,
כאן בשירשור זה, המרהיב:
האם לזאת שבאה מאהבה
אך עדיין לא הגיע מאהבה?
האם לזה שעל המשקל מתלונן?
לא, כאן אורי במקומי מתגונן....
אולי להזמנתו של אורי לבקר
בביתו שבנה לו במקום אחר
שכּן אורי,למי שלא ידע
גר ביישוב שהפך לאגדה
ממש לא רחוק ממקום מושבי
מרחק נסיעה של רכב דו מושבי
הוא פשוט קפץ לו לנכר
וחשב שיחזור ממש מחר
אבל הוא מצליח בתחום הממכר
אז בישראל רק מדי פעם נזכר
(אינני מאשים חליל וחס
פשוט בחרוז כלום לא נכנס...)
אז לזאת הרווקה
אגיב ראשון דווקא
אז מה חיפשה הנערה?
מישהו שנראה לא רע?
אצלי האף ממש נורא.
דתי , אבל פתוח?
אני-רק תער בגילוח!
ולגבי הנעליים-
"ניו בייניש" יש לי שניים...
ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני
("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...)
אינני יודע לגבי האיות
האם בכוונה הייתה הטעות
צריך בכל זאת הגהה לעשות
וככה על הבושה לכסות.
נפתלי פרידמן ברוך בואך
אנו מברכים על הצטרפותך
לעולם החורזים
הנוטים להגזים
ולחרוז אפילו שנה שלמה
בלי לדעת לשם מה.
אז בואו נראה לאן יילך
שירשור זה ,המולך
בתחום החרוזים ובתחום התגובות,
כי אני הולך לי לעיר האבות...
[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
אוי...
לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן.
אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון.
יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס.
מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה.
בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע.
ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן.
זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק.
[ליצירה]
כמה עולה קילו בגין?
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
תגובות