[ליצירה]
...
אודיה, רק אומר תודה על אישורך שיש לי תקוה. ממש לא הייתי יודע מה לעשות בלי תגובתך ה-נ-ו-ר-א מפרגנת. נ-ו-ר-א!
קשיים בפירגון? רוצה לדבר על זה? ..לא ביקשתי שתגיבי לי, את יודעת.. אם את רוצה לומר שזה מכוער- תאמרי, אני לא אקח את זה קשה. את רוצה לומר שזה יפה- תאמרי, גם את זה אני לא אקח קשה, ואפילו אשמח. אבל התנשאות? לא עלי.
ישראל- תודה.. :) אני לא איש של טיוטות, אני דוגל בשיטה שאם יצא לך קו שהוא לא לגמרי סוטה מהציור- אל תמחוק, תמשיך לצייר איתו. ציור ראשון שלי. וזה לא שעשיתי אותו עיוור, פשוט יש לי נטיה בציורים להשאיר את העיניים מוסוות.. לויודע למה.. אולי אני לא אוהב לצייר עיניים..
[ליצירה]
הייתי השבוע בבית של מישהו
שערך לנו כמה דברים לסרט לאולפנא,
באמצע העריכה ראיתי על הריצפה תמונות, הדבר הכי מובלט שהם היה העינים,
צריך אומץ כדי להבליט כ"כ את העינים, והמון כשרון כדי שזה באמת יצא ישיר, וחודר..
[ליצירה]
****
עד שיום אחד, בבוקר בהיר ונחמד, הצטלבו דרכיהם, שמעולם לא נפרדו, והשתלבו באחידות חסרת פירוד מלכתחילה.
והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
[ליצירה]
?
את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך".
איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ?
אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל:
???
ושוב:
? ? ?
[ליצירה]
דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם-
"איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו.
או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק
כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו."
וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי.
אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :)
[ליצירה]
*
אני מניח שלהד יש כמה מובנים, שהמתבקש מבניהם הוא הד הצעקה, שבזמן הצפיה לתשובה שתבוא ותרומם אותך, לאיזו יד מושטת, אתה רק שומע את עצמך.
כאמור, אני מניח שיש עוד משמעויות.
[ליצירה]