[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה.
אני מקוה שאתה מקבל את הדברים
ברוח טובה
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך
[ליצירה]
איש התווים היקר,
א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית).
ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה.
לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר".
בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים.
אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי.
מסר
[ליצירה]
אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו.
שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן.
ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים.
[ליצירה]
תשובה לרדף השיג.
תודה על תגובתך. היא בהחלט מחמיאה, ונעים לקבל מחמאות, אבל השיר איננו הכללה. ישנן גם נשמות אחרות. ראה השיר "השחף" של תמי גבאי, הדואג לשחף שיקבל את אהבתה......
.
[ליצירה]
שי,
כשיר, הוא שיר מעולה. אבל אני זקוק לעזרה. יש לי בעיה כקורא. כדי ל-"לקחת את השיר אתי" אני חייב רק רמז: במה מדובר. לא במי באופן אישי אלה במה: בדמות מוחשית בדימוי ארטילעי, בתכונה, בתחושה, בזכרון בכאב. אני חש שאוכל להינות יותר אם אדע למי ולמה מיחסים שיר כזה. (זו שאלה נאיבית. אני יודע !)
[ליצירה]
אפרת
אני מודה לך על תגובתך, וזו אכן שאלתך מתבקשת. ובכן הסיבה היא שאני חילוני, וחילונים אינם נוהגים להתפלל, אבל ישנם חילוניים שהם יראי-שמים ונושאים תפילתם לבוראי עולם, בנושאים ערכיים כמו זה שבו דן השיר והם נוגעים לכל אדם באשר הוא אדם. אני מקוה שזה מסביר את השם.
[ליצירה]
קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים:
"הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך."