[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
אודיה,
אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי:
חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת:
אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל.
אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי:
למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ?
כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה.
[ליצירה]
שי ידידי,
אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור
[ליצירה]
שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו !
הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך.
מסר
[ליצירה]
לו הייתי לוז, והיה לי עפרון פחם הייתי משרבט את האותיות הבאות:
מ ד ה י ם ,
מ ר ת ק ,
ע ו צ ר - נ ש י מ ה .
אני חושב שגדולי סופרי המדע הבדיוני היו מייחלים שתצא מתחת ידם יצירה כזאת. שילוב של דרמה אנושית נוגעת ללב במדע בדיוני מפלצתי הופך את המדע הבדיוני ללא כל כך בדיוני ולכמעט מציאותי.
כתובת שכתובה על הקיר בכשרון ספרותי הראוי לכל המחמאות. לפי הדברים שכתבת בעבר צפיתי ממך לגדולות, אבל זה עולה על כל המצופה. מחכה בסבלנות ליצירה הבאה.
[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
אהבתי מאוד מאוד, בייחוד השורה הראשונה: "פרידה אחת יותר מדי" - האם יש מקום לחרטה - האם אין מקום לחרטה? שירים עם סימן שאלה משאירים מקום למחשבה. (: מסר ברור
[ליצירה]
תשובה לילד,
למרות שאתה עוד ילד, אתה מוזמן למסיבה. שמה נשמח להכיר אותך לשמוע את הסתיגויותיך ולהוסיף גם מפרי עטך. אני בטוח שתוכל לשפר את הרמה ולהחזיר לאתר את כבודו האבוד, ועד אז, צעד, צעד, תתיחס אחד אחד למה שנכתב, ונשמח יחד אתך לחשוב על מקצה שיפורים.
(משפט אחד לנושא החמשירים: המבנה הזה מיועד להיות קליל, היתולי, עוקצני, ושנון - ולא מתיימר להיות יצירה ספרותית. הוא מתאים למסיבות רעים וכו')