[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו !
הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך.
מסר
[ליצירה]
סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה.
אני מקוה שאתה מקבל את הדברים
ברוח טובה
[ליצירה]
הרבה שירי אהבה נכזבת קראתי באתר, אבל המכתב שלך מרשים בפשטות ובכנות שבו. אלא שהמכתב שלך הוא נקודתי ומתייחס לאהבה אחת שאבדה. כשאני קורא שירים/מכתבים כאלה אינני יכול שלא להתייחס אליהם באופן רחב אופקים יותר. צריך ללמוד לאהוב את האהבות, ללקט אותן גם אם הן התפזרו, כיוון ששיעור קומתנו נבנה מאהבות, וגם אלה שאבדו הם נידבך נוסף באישיותנו. קשה לראות זאת באהבה נכזבת ראשונה, אבל כאשר את משאירה את לבך פתוח לקבל אהבות חדשות, את מגלה, שאהבה חדשה אינה רומסת את מה שהפקת מהאהבה הקודמת. האיש הלך, אבל הניצוץ שהשאיר לך יכול להצית אהבות חדשות, ואולי דווקא האהבה שאיכזבה היא זאת שלימדה אותך לאהוב - להתאהב ובעיקר לאהוב את עצמך. סליחה על הנאום הארוך והפילוסופי לכאורה, אבל יש לי תיק מלא אהבות שלא מומשו ונשארו חלק ממני, מנשמתי האוהבת. מאחל לך הרבה אהבה, ומקווה שתרמתי משהו מחוכמת חיי.
[ליצירה]
השיר הוא יפה. הדימויים ברורים ומטאפוריים כאחד. חבל רק שהם חוזרים על עצמם שוב ושוב. נראה לי שניתן לקצר ולעצב את השיר לתמונה ברורה אחת, מבלי לאבד את המסר שבשיר.