[ליצירה]
אהבתי את הדרך בה בחרת. אין ספק שתגיעי למעיין, ותשתי את מימיו.
לפי מיטב הבנתי המעיין שתגיעי אליו, הוא המעיין שלך. איש לא יגיע אליו. כל אחד יידקר בקוצים שבדרך אל המעין שלו. הקוצים במסלול שבחרת חרטו בך את חותם אישיותך, והמסלול אל המעיין שלך, והקוצים שבו חשובים לא פחות מן המעיין שמצאת - שהוא והמסלול שניהם רק שלך. דרך צלחה
מסר.
[ליצירה]
קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך.
פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (:
[ליצירה]
השיר הוא חזק מאוד.
הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק.
מסר
[ליצירה]
ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים.
שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה"
[ליצירה]
השיר הוא שיר מצוין ומרתק. זה שיר עם גישה רצינית, והייתי אומר אפילו בוגרת, ונוגע היטב בראיה העמוקה של מהות החיים, אבל קצת מרחיק לכת בפסמיות שלו. אתה מעמיס על הלב את כל המועקה והשכל לא יעמוד לבדו במשימה לצעוד קדימה.
לשיטתי, אדם נאבק לצאת מ-"בור חיייו", משום שביכולת הזאת חנן אותו אלוהיו וזה מה שמעניק לו את השכל לצעוד קדימה.
אל תשנה את השיר, כי כאמור הוא שיר מצוין אבל תחשוב מה שכתבתי.
[ליצירה]
קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים:
"הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך."
[ליצירה]
לא הבנתי ! למה למיין בשחור לבן ( מיון דיגיטלי). לא ! שלל צבעים איננו מטעה ! מי שעונה על קטגורקיה אחת איננו בהכרח ממוין באופן בלעדי.
הכרתי מישהי שאצלה אנשים היו או טפשים או חכמים. או יפים או מכוערים. היא מעולם לא הביטה בראי כדי לדעת איך למיין את עצמה.
[ליצירה]
יופי. זה כל כך מדויק. זה מה שקורה כשאוהבים ופוחדים לאכזב. ואחר-כך בא החיבוק, ופיזור החששות, ואולי גם לה זה קורה כשהיא קונה לך מתנה.
תארת ברגישות יוצאת דופן את ההליכה על הבהונות בהיכל האהבה.