[ליצירה]
ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים.
שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה"
[ליצירה]
קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה.
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
ח ב ל ,
התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג.
[ליצירה]
לא נכון! לא הפסקת לכתוב. בשביל לכתוב צריך השראה, ואין השראה גדולה לכתיבה מאשר האהבה, אפילו אם האהבה כואבת, (וזה די שכיח שהיא כואבת). כשכותבים באהבה, לא צריך מקלדת או עיפרון. אפשר לכתוב פנימה. אם רוצים לשתף אחרים ברגשות, בשביל לחפש הזדהות או אוזן קשבת, אפשר לכתוב על צג או נייר, וזה יכול להיות גם משהו שכתבת פנימה מזמן.
מסר כפול - אחד שאיבד את ההשראה
ומצא אותה כתובה אצלו בפנים.
[ליצירה]
אכן כוונתי להסתכל במראה הפנימית, להתבונן בעצמך, לא כפי שאתה נראה בעיני אחרים, אלא במראה שנמצאת בנשמתך ובאישיותך, ואז המסר איננו כפול. אנא עיין בשיר שפרסמתי פעם: "דברים שרואים בחמש". אתה הבעת את אותו רעיון בדרך משלך: קצרה ברורה וקולעת, ותגובתי מתייחסת באהדה לדרך שלך להביע את אותו רעיון.
כל טוב מסר (ברור)