[ליצירה]
אשריי
אשריי מי שמצאה חברה כזאת.
אשריי החברה שעבורה נכתב השיר הזה.
אשריי מי שיודעת להודות בחום.
אשריי מי שיודעת לכתוב בכשרון.
מי שיודע להיות חבר, ימצא לו חברים.
מי שמוצא לו חברים, לומד איך לצאת ממבוכים.
ואת בדרך הנכונה.
[ליצירה]
שיר עצוב.
מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד:
"כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום."
באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים,
אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים,
[ליצירה]
השיר הזה הוא אחד השירים היותר יפים שקראתי באתר. אינני חושב שצריך להוסיף או לשנות. אף על פי כן יש משהו בהערה של יורם . אני חושב שלשבץ את המילים האחרונות בבית שתואם את המבנה של הבתים האחרים, לא היה מוריד מערכן ואולי אפילו מדגיש אותן. ככה הן נשמעות כשתי מילים שאת רוצה להגיד אותן, אבל הן לא חלק מהשיר. השיר נועד לתת פאן פיוטי לשתי המילים האלה וחבל להפריד אותן. כדאי לנסות רק כדי לראות איך זה, ושוב, מבלי לפגוע בשיר המקורי, שהוא מקסים .
[ליצירה]
המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם.
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....