אין אדמה שתוכל להשיב לחיים
חייל שנקבר בה בעת שנלחם למענה
חייל שנקבר בה בעת שנלחם למענה
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שירה פואטית ורהוטה, אבל עם נימה של יאוש וחוסר תוחלת ומטרה. קשה לי מתוך השיר, להבין אם זהו דיוקן של אדם אחר שאתה מכיר, או שזוהי בבועתך שלך. אני מקווה בשבילך שהאפשרות הראשונה היא הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב. מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום." באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים, אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים, [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, קבל חיזוק ממני לפתח את זה לשיר למופת. הקשב גם לעצות של איה. בהצלחה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית תודה, הרעיון מוצא-חן בעיניי. אני פותח את השיר ליוצרים נוספים שרוצים להוסיף מפרי דמיונם רעיונות של מה עוד ניתן לעשות בשומקום , (שבו אפשר לעשות כמעט הכל). קדימה מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה על המחמאות והתיקון [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, איפה אפשר לחבק אותך? אתר "צורה" קפץ רמה בזכות היצירה הזאת. כפי שהגדרתי את עצמי באתר "אינני סופר ואינני משורר" אבל בין הסופרים והמשוררים עוד ידובר ביצירה הזאת. אז קבלי ממני את ברכת הדרך. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה מדבר אליי. הוא לוקח אותי לחוויה שאני מכיר כל-כך טוב, והוא מתאר אותה בצורה פיוטית. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור שלןם, תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו. באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה: "שמא אנחנו שונים זה מזו ולא נוכל לרקום עתיד, משותף של שני אנשים שונים". ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)" [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת בטורקיז, להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב, ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים. אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת. אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך. [ליצירה]
