על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה מקרב לב והשתתפות בצער כולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע מדוע רק הכותרת מופיעה ללא השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] בששקט ובענוה צומח לו שיר - :) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים. אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת. אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל עכבה לטובה במילים ספורות ופשוטות הבעת את השקפתך על החיים שתואמת בהחלט את השקפתי. ( אגב, זה נראה כשיר פרידה ממישהו יקר). [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, שמתאר חוויה של היום שתיהפך בעתיד לנוסטלגיה. (הערה קטנה: חרציות הן צהובות - לא לבנות) [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, קבל חיזוק ממני לפתח את זה לשיר למופת. הקשב גם לעצות של איה. בהצלחה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים: "הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך." [ליצירה]
- [ליצירה] רון תמם, ראשית, זה שיר יפה וזורם. אבל בא לי להתייחס למסר שקבלתי מתוכנו: אתה מבקש שהיא תשחרר אותך, אבל אני מבין ש- א ת ה הוא זה שצריך להשתחרר, מאידך גיסא אולי עליך לקבל את ה-"ביחד" המביך והמבלבל, ניכר שזו לא היא שתשחרר אותך מהעבותות שקושרים אותך אליה. (עיין שירי "אהבה היא כישוף") [ליצירה]
תגובות