[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
ארז יקר,
שיריך פולחים את נשמתי כברק. קראתי את השיר שוב ושוב, ועוד אשוב ואקרא אותו. יש בשיר הזה פתח להצצה אל תוך נשמתך. חלומותיך אינם זקוקים לפותרי חלומות, כי פתרונם הוא בעצם החלום.
האווירה שחשתי כשקראתי דומה למה שחשתי למקרא השיר של רחל "בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון"
אוירה שגרמה לי לקרוא לבני "אורי" והגשמתי את החלום שלי.
הב לנו עוד ממטעמיך. שלך מסר
[ליצירה]
המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם.
[ליצירה]
סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה.
אני מקוה שאתה מקבל את הדברים
ברוח טובה
[ליצירה]
שי ידידי,
אם אתה מתכוון למשהו כמו: "ועורקיי יתמלאו מחדש" זה לא נראה בעיניי. ראשית אינני חושב שצריך להאכיל את הקורא בכפיות. שנית, זה מבנה של שיר שמוצא-חן בעיניי: תוכן השיר כולו הוא תאור (מוחשי או מטאפורי) של הריקנות, ולבסוף במשפט קצר התקוה והאופן בהן היא תיעלם (מי? זאת שתוארה לעיל), זה יקרה באוקטובר וכל קורא מבין זאת היטב. לכן הייתי משאיר את השיר בצורתו המקורית.
מסר
[ליצירה]
כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי !
ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי.
תגובות