על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר מוצא חן בעיניי. הרעיון לנסות להיעזר בדמויות מן העבר לכמיהות של היום הוא לרוחי, וגם השתמשתי בו באחד משיריי. יש לי רק בעיה עם המשקל. נראה לי שבשני הבתים האחרונים כדאי לפצל את השורות האחרונות, או משהו דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי דעה קצת שונה על חתולים. אמנם אינני מגדל חתולים, וגם לא מחבב אותם במיוחד, אבל, יש להם "תבונה" משלהם שאנו לא נבין ולא נוכל לשפוט. המושג "מטומטם" זו המצאה שלנו להגדיר את כל מי שאינו דומה לנו, וזה עושה אותנו אגו-צנטרים להחריד. הידעת שיש בעלי חיים שרואים הילה סביב כל יצור חי, שבעזרתה הם צדים ושורדים? ומה הסגולות של חתול ? מי אנחנו שנדע. אסיים בנימה של הומור: ברמת אביב יש המון חתולים. הם הקימו עמותה בשם: "תנו לאנשים לחיות" כי האנשים הם אלה הרי שמאכילים אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור שלןם, תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו. באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה: "שמא אנחנו שונים זה מזו ולא נוכל לרקום עתיד, משותף של שני אנשים שונים". ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)" [ליצירה]
- [ליצירה] זהירות שביר, שיר איננו עלילה. שיר מתאר עלילה בצורה פואטית. אם בהשראת השיר, הקורא מזדהה עם העלילה, מתמלאת משאלתו של המשורר. אם השיר מעורר במישהו זיכרון של חוויה, הוא ירצה לשמוע אותו שוב ושוב אהבתי את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. גשם כדימוי לדמעות מקובל. גם בעיניי הוא מוצא-חן (אני אוהב את שניהם) גם אני נוהג להשתמש בו בשיריי [ליצירה]
- [ליצירה] פנטסטי :) :) *****. בצורה יוצאת מהכלל זה פוגש, את המבוכה שאת ואני ורבים מאיתנו חשים. שנינו מנסים להסתיר את מבטינו זה בזו, ממש כמוני ובבועתי במראה. אבל אני נבוך כפליים, כי למרות שלא ראית אותי, ידעת שאני מסתכל בך. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה תודה, הכנסתי שינויים בהתאם להצעתך. אנימקווה שכעת זה גראה טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לפרוזאי, תודה על התיקון. כעת הוא נערך מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נתת משקל כבד למילים שבמקורן הן פשוטות, אבל בהקשר הזה הן קשות מנשוא, וכשאנו מושא לשנאה מתמדת, הפתרון מתרחק מאיתנו כמו רדיפה אחרי האופק שנראה כל כך קרוב אך לא ניתן להשגה. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב. [ליצירה]
תגובות