רָאִיתִי אוֹתָךְ מֵרָחוֹק
מִתְקָרֶבֶת אֵלַי בִּמְהִירוּת
זְקוּפָה כְּסוּפַת-טוֹרְנָדוֹ
מִסְתַחְרֶרֶת וּמִתְקַדֶּמֶת.
הָיִיתִי אָמוּר לְהִתְרָחֵק
לָתֵת לָךְ לַעֲבוֹר בִּיעָף.
הָיִיתִי אָמוּר לַעֲמוֹד מֵצָּד
וּלִרְאוֹת אוֹתָךְ סוֹחֶפֶת
אֶת כָּל הַנִּקְרָה בְּדַרְכֵּך,
אַךְ נִצַּבְתִּי מֻקְסָּם וּמְכֻשָּׁף
וְאַתְּ קֶרַבְתְּ אֵלַי מִבְּלִי לְהַבְחִין בִּי
מְכֻנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ, מִסְתוֹבֶבֶת.
נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד, רַגְלַי תְּקוּעוֹת.
וְמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּעֵין הַסְּעָרָה
הָלוּם בְּרָקִים וְרֹאשִׁי סְחַרְחָר,
וְיָדַעְתִּי שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אֲשֶׁר יִחַלְתִּי לוֹ:
לְחִבּוּק שֶׁלָּךְ מְאַמֵּץ אוֹתִי אֶל לִבֵּךְ
מֵרִים אוֹתִי אֶל-עָל וְשׁוֹעֵט קָדִימָה..