המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר יפה כתוב היטב ונשמע אוטנטי. כתוב בגוף שלישי. מי היא? אולי משתמע שזה צריך להיכתב בגוף ראשון, אבל את מעדיפה להסתכל על עצמך מהצד, ושהמחול הסוער הוא הלבך פנימה. תקני אותי אם אני טועה ! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך. פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (: [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] ...גם זה שיר, שמעיד על כך שאת י ו ד ע ת איך לכתוב שירים. אני מכיר אנשים רבים שיודעים לכתוב שירים , גם הם לא צעירים. לבגרות יש שירה משלה. [ליצירה]
- [ליצירה] סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה. אני מקוה שאתה מקבל את הדברים ברוח טובה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. עדיף על שירי הריקבון והשנאה שכתבת. אתה מוזמן להמשיך. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי שמואל. כך תיארתי לעצמי אותך, וטוב שחשפת את הצד הרומנטי שלך, הוא מקסים ואל תוותר עליו. בהערכה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהיתי עם תוכן השיר ואופן הכתיבה שלו (המשקל והחרוזים). השורה האחרונה לא ברורה לי - 4-5 ? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה. יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה. [ליצירה]
תגובות