אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
פרחונית יקרה,
משירייך מורגש שאת קשורה לים והוא שנותן לך השראה לשירים שנוגעים באנשים ולאו דוקא בים. זה רעיון יפה. כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא.
אגב לצמחיה האופינית שעל חוף הים קוראים:
"נר הלילה" - עוד השראה לשירים.
מסר
[ליצירה]
אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם.
אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי.
[ליצירה]
עדיין אני חולק עליך
אני מעיין באתר "צורה". רוב הכותבים בו כבר שייכים לדור הוירטואלי. ראי איזה שירים מדהימים הם כותבים ב-"מילים", והתגובות שהם יצירות בפני עצמן. יתירה מזאת. אתר כמו "צורה" הוא כלי מהדור הוירטואלי. לולא הכלי הזה יוצרים כאלה לא היו באים לידי ביטוי. הכלי הזה מגביר את ההשראה ליצירה.
אני מסכים שיש סכנות בשימוש יתר בכלי הזה. דוגמא קיצונית היא הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטויטר (שאני מתרחק מהן כמו מאש, הגם שאני תקוע עמוק בתוך השימוש במחשב, בעיקר בכתיבה). הסכנה ברשתות האלה אינה באבדן המילים, אלא באובדן הקשרים האישיים והאינטימיים בין אנשים. למשתמשים יש חברים וירטואליים והרבה מילים נשפכות שם מבלי קשר חברי ורגשות בין חברים אמיתיים שנפגשים ומשתפים זה את זה בחייהם בקשר בלתי אמצעי במילים שנאמרות ולא נכתבות. אני מקווה שאני לא מטריד אותך במילים הרבות שלי, אבל מייחל שתרדי לסוף דעתי, שהמילה לא הלכה לאיבוד והכלי הזה עומד לרשות המילים יותר מהעט או האיזמל של כתב היתדות. כל טוב מסר
תגובות