המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר וכל כך אוטנטי. טבילת אש אמיתית. לצערנו נכונו לנו עוד הרבה טבילות אש, וניתן לכתוב עוד הרבה שירים כאלה. (כל הכבוד לניקוד ולגופן שבחרת). [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני מכיר אותנו, וזה כל כך מכאיב, אבל בסופו של דבר אנו אלה שמשלמים את המחיר. אז אל תהיי עצובה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדילמה הזאת נמשכת כבר 58 שנים, 39 שנים יותר מדי. לפני 39 שנים הדבר היה בידינו והחמצנו, היתה לנו ההזדמנות לשקם במקום לקוממם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים וחג פסח שמח וכשר. נ.ב. הכנסתי שני תיקונים בטקסט. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם. אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור) [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה תודה, הכנסתי שינויים בהתאם להצעתך. אנימקווה שכעת זה גראה טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-פ-ל-א [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה: המגיב : תמי גבאי תאריך: 18/9/2005 16:14:11 התגובה : (56430) אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים. כל אחד צריך את הקצב שלו (-: תודה לך. -------------------------------------------------------------- המגיב : רעות מגן תאריך: 18/9/2005 17:04:54 התגובה : (56431) שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-: ------------------------------------------------------------- המגיב : אילה אברהמי תאריך: 19/9/2005 00:39:27 התגובה : (56489) פשוט כך. וכך היה. -------------------------------------------------------------- המגיב : ליאורה לוי תאריך: 19/9/2005 20:19:15 התגובה : (56563) שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי... הכי אהבתי את הראשון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, ראשית, זה כתוב בכשרון רב, אז יש לך למה לייחל, יש לך עתיד. שנית, לי אתה לא מחדש, אני עוד זוכר. זה מתויק אצלי. יש לי אוסף גדול של כל מיני. זה מה שעושה את זה מעניין, הוורסבליות. בסוף תראה כמה זה מגוון. שלישית, בכל הסיטואציה הזאת חסר לי המעמד בו אתה כותב את זה: בין המיטה למראה ? מול המראה ? בין שלוק של קפה לשכטה של סיגריה ? או אולי בעבודה, כשהבוס הלך לישיבה ? מה שבטוח שכאשר היא תבוא סוף-סוף, לא יהיה לך זמן להעניק לנו מכשרונך, אז תזדרז וכשלא נשמע ממך נשמח יחד אתך. איך אני בשבילך. עכשיו אתה מבין כמה אני אוהב את מה שכתבת? אז תכתוב עוד! :) [ליצירה]
תגובות