על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
דיעה ושי,
תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר
[ליצירה]
רון תמם,
ראשית, זה שיר יפה וזורם.
אבל בא לי להתייחס למסר שקבלתי מתוכנו:
אתה מבקש שהיא תשחרר אותך,
אבל אני מבין ש- א ת ה הוא זה שצריך להשתחרר, מאידך גיסא אולי עליך לקבל את ה-"ביחד" המביך והמבלבל, ניכר שזו לא היא שתשחרר אותך מהעבותות שקושרים אותך אליה. (עיין שירי "אהבה היא כישוף")
[ליצירה]
[ליצירה]
אכן כוונתי להסתכל במראה הפנימית, להתבונן בעצמך, לא כפי שאתה נראה בעיני אחרים, אלא במראה שנמצאת בנשמתך ובאישיותך, ואז המסר איננו כפול. אנא עיין בשיר שפרסמתי פעם: "דברים שרואים בחמש". אתה הבעת את אותו רעיון בדרך משלך: קצרה ברורה וקולעת, ותגובתי מתייחסת באהדה לדרך שלך להביע את אותו רעיון.
כל טוב מסר (ברור)
תגובות