[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
שי ידידי,
השיר הזה מכיל שני חלקים.
חלק ראשון הוא הפנטזיה.
אני מפנטז שהיא מסתכלת בי, אני מנחש שהיא מפנטזת עליי.
ואז בא החלק השני: ההתפכחות: זו רק פנטזיה שלי שהיא מביטה בי.
כן - זו מהותה של הפנטזיה !
[ליצירה]
שי ידידי,
אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור
[ליצירה]
לגרשון הולצמן שלום,
תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים.
שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר
תגובות