יד
הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאִישׁ
שֶׁהָלַך כָּפוּף בַּרְחוֹב,
וּכְשֶׁמָעַדְתִּי,
הוּא הִזְדַּקֵּף
וְהוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד". חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני. לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב וזורם בצורה ייחודית,..הכותרת די סתמית, רעיון יפה וביצוע חביב + יום טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה. מקסים, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, קבל חיזוק ממני לפתח את זה לשיר למופת. הקשב גם לעצות של איה. בהצלחה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לתמי שלום, איזו הפתעה ! מ ז ל ט ו ב ! שתזכו לאושר רב תודה על המחמאות שקבלתי ממך על יצירותיי, ומקווה שתמשיכי לכתוב ולהגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים וחג פסח שמח וכשר. נ.ב. הכנסתי שני תיקונים בטקסט. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כזה אני אוהב. אז תמשיך ! מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם. אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כמו הקרבה עצמית. האמנם ? [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי. תודה, אכן הצדק איתך. תיקנתי בהתאם להערתך. [ליצירה]
- [ליצירה] עֶשֶר ! -:) שיר שאפשר לקרוא אותו שוב ושוב. הערה: מיצירותיך ותגובותיך לא הצלחתי לזהות אם אתה נער (מאוהב) או את נערה (מאוהבת). ואולי עדיף כך? [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, (אני מקוה שזה אכן יקרה ולא יקר כי לפעמים את כותבת בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה) אהבתי את ההסבר שלך על השיר הזה, בייחוד את הניתוח על המחשבות שהן קיימות בנו ברבדים שונים, ולפעמים הרובד החיצוני עוצר מלכת ומגשש באפלה כדי למצוא קצה חוט לאן ללכת, ואז בא לעזרתנו הרובד הרגשי,שהוא המצפן של נפשנו. באשר לדרוג החכמה והטיפשות: אני כנראה מושפע מאמא שלי עליה השלום, שחלקה את העולם לשניים, וזה היה מוחלט ובלתי ניתן לשינוי - טפשים וחכמים. כמובן שילדיה היו בקטגוריה של החכמים. זה הפך את העולם לשחור ולבן ונראה בעיניי ילדותי, ולכן כתבתי את מה שכתבתי, אבל בשיר שמבטא תחושות ניתן להשתמש במטבע לשון זאת. לכן קבלי את הערתי בערבון מוגבל.. אשמח לקרוא עוד מיצורתייך מסר כפול [ליצירה]
תגובות