[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי !
ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי.
[ליצירה]
יש לי דעה קצת שונה על חתולים. אמנם אינני מגדל חתולים, וגם לא מחבב אותם במיוחד, אבל, יש להם "תבונה" משלהם שאנו לא נבין ולא נוכל לשפוט. המושג "מטומטם" זו המצאה שלנו להגדיר את כל מי שאינו דומה לנו, וזה עושה אותנו אגו-צנטרים להחריד.
הידעת שיש בעלי חיים שרואים הילה סביב כל יצור חי, שבעזרתה הם צדים ושורדים? ומה הסגולות של חתול ? מי אנחנו שנדע.
אסיים בנימה של הומור: ברמת אביב יש המון חתולים. הם הקימו עמותה בשם: "תנו לאנשים לחיות" כי האנשים הם אלה הרי שמאכילים אותנו.
[ליצירה]
רעות יקרה,
כששואלים את השאלות הנכונות, התשובות באות מעצמן, כי השאלה חשובה מהתשובה. זוכרת ?
ובכן שאלת שאלות נכונות.
היופי ברגש הזה הוא, שהוא מורכב, שיש בו הכל, שאפשר לגעת בקצותיו נשמתנו ולחוש את מידותיו ואז לעצב אותו על-פי גדלות נפשנו. כאן אנו מתחילים להיות אנו עצמנו.
ובקשר ל-"עזה כמות" - לפני שנים רבות קראתי ספר שנקרא "עזה כחיים" . אינני יודע היכן להשיג אותו אבל אם תוכלי כדאי לקרוא אותו (יש אחד שיודע להשיג כל ספר שמבקשים ממנו שמו איתמר לוי ויש לו חנות ספרים במושב צרופה טלפון 04-9541608) מסר
[ליצירה]
ברוריה יקרה,
שני שיריך האחרונים יפים.
עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם.
חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק.
העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל").
כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" .
בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך.
"השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות.
דרך צליחה מסר
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
תגובות