עצרתי ליד מוכר הפרחים.
זוג חמניות שלח בי מבט
בעיניים שחומות
וריסים שחורים
שביקשו ממני
שאתלוש את עליהן:
"אוהב - לא אוהב?
אוהב -לא אוהב?"
אילו עשיתי כך,
לא היו אלה חמניות
רק עיניים שואלות:
"אוהב - לא אוהב?"
לא רציתי לתלוש
ייחלתי שיישארו ביופין
הלכתי לדרכי
וכעת איני יודע
אם אני
"אוהב או לא אוהב".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את הדרך בה בחרת. אין ספק שתגיעי למעיין, ותשתי את מימיו. לפי מיטב הבנתי המעיין שתגיעי אליו, הוא המעיין שלך. איש לא יגיע אליו. כל אחד יידקר בקוצים שבדרך אל המעין שלו. הקוצים במסלול שבחרת חרטו בך את חותם אישיותך, והמסלול אל המעיין שלך, והקוצים שבו חשובים לא פחות מן המעיין שמצאת - שהוא והמסלול שניהם רק שלך. דרך צלחה מסר. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אמר יוסי בנאי: "אותי זה לא מצחיק !" [ליצירה]
- [ליצירה] איה שחר יקרה, תודה על המחמאות וההצעה לתיקון. אכן, תיקנתי לפי הצעתך, וזה באמת טוב יותר כך. תודה וכל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך. פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (: [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים: "הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך." [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם. אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור) [ליצירה]
- [ליצירה] לצורה הנחמדה שלום אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו, קראתי תגובתך ושאלתך לבלישם. קראתי שוב ושוב את השיר. השיר הזה איננו תשובה. הוא מלא שאלות. שאלות על תפקידו של משה, של יהושע, על הנדידה במדבר, על כיבוש הארץ. אני לא חושב שלבלישם יש דעה בנידון. הוא רק מעלה ספקות. זה בהחלט מקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] לבת קול ברוח, תודה על המחמאה. לאיה, כרגיל, את יורדת לסוף דעתי. אולי יש ניגודיות בעולם שמשתנה, אבל ממבט אישי שלי זו מקשה אחת של מסכת חיים, שבה חוויתי את ההשתנות של העולם, וכישות אחת שחוותה את רצף ההשתנות הזאת יש לי חיים מגוונים ומרתקים. אני רואה את הטוב שיש בכל צד של המסכת הזאת. מטבעי אני מנסה למצות את הטוב של כל שלב בשינוי הזה, ואינני גולש לנוסטלגיה וגעגועים לעבר, ולביקורת על ההווה. אין לי ספק שתפיסה זו היא סגולה לאריכות ימים במובן המנטלי. תודה מסר [ליצירה]
תגובות