עצרתי ליד מוכר הפרחים.
זוג חמניות שלח בי מבט
בעיניים שחומות
וריסים שחורים
שביקשו ממני
שאתלוש את עליהן:
"אוהב - לא אוהב?
אוהב -לא אוהב?"
אילו עשיתי כך,
לא היו אלה חמניות
רק עיניים שואלות:
"אוהב - לא אוהב?"
לא רציתי לתלוש
ייחלתי שיישארו ביופין
הלכתי לדרכי
וכעת איני יודע
אם אני
"אוהב או לא אוהב".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
- מֵעֶבֶר לִקְצוֹת אֶצְבָּעוֹתַי
- שלושה שירים (למי שלא הספיק לקרוא)
- ליקוי לבנה
- כרטיס לשומקום
- אהבות אינן מיתות - גרסה חדשה
קשור אלי
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] זו שירה של ממש. גם צ'קובסקי היה אוהב אותה, כיוון שהיא מרוממת את הברבורים מן האגם אל הרגשות שבלב שומעיו, ועד מרומי השחקים. [ליצירה]
- [ליצירה] סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה. אני מקוה שאתה מקבל את הדברים ברוח טובה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה שירי אהבה נכזבת קראתי באתר, אבל המכתב שלך מרשים בפשטות ובכנות שבו. אלא שהמכתב שלך הוא נקודתי ומתייחס לאהבה אחת שאבדה. כשאני קורא שירים/מכתבים כאלה אינני יכול שלא להתייחס אליהם באופן רחב אופקים יותר. צריך ללמוד לאהוב את האהבות, ללקט אותן גם אם הן התפזרו, כיוון ששיעור קומתנו נבנה מאהבות, וגם אלה שאבדו הם נידבך נוסף באישיותנו. קשה לראות זאת באהבה נכזבת ראשונה, אבל כאשר את משאירה את לבך פתוח לקבל אהבות חדשות, את מגלה, שאהבה חדשה אינה רומסת את מה שהפקת מהאהבה הקודמת. האיש הלך, אבל הניצוץ שהשאיר לך יכול להצית אהבות חדשות, ואולי דווקא האהבה שאיכזבה היא זאת שלימדה אותך לאהוב - להתאהב ובעיקר לאהוב את עצמך. סליחה על הנאום הארוך והפילוסופי לכאורה, אבל יש לי תיק מלא אהבות שלא מומשו ונשארו חלק ממני, מנשמתי האוהבת. מאחל לך הרבה אהבה, ומקווה שתרמתי משהו מחוכמת חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] זהירות שביר, שיר איננו עלילה. שיר מתאר עלילה בצורה פואטית. אם בהשראת השיר, הקורא מזדהה עם העלילה, מתמלאת משאלתו של המשורר. אם השיר מעורר במישהו זיכרון של חוויה, הוא ירצה לשמוע אותו שוב ושוב אהבתי את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוף היקר, שיריך לרוחי. אם אתה יודע לנקד, הם ראויים לניקוד. טיפ קטן: בכדי למנוע רווחים גדולים בין השורות, לחץ על Shift - Enter במקום על Enter . ממתין בקוצר רוח לשירך הבא. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] בא להגיב במילה אחת לשיר ולניתוח של לגוד: יֵ שׁ ! [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי שמואל. כך תיארתי לעצמי אותך, וטוב שחשפת את הצד הרומנטי שלך, הוא מקסים ואל תוותר עליו. בהערכה. מסר [ליצירה]
תגובות