אַתְּ נִשְקֶפֶת אֵלַי
מִבְּעַד לַמָּסַךְ
עֵינַיִּךְ דוֹמְעוֹת
מַרְטִיבוֹת אֶת הַצָּג
אֵינֵךְ מַקְשִׁיבָה לִי
הַשִּׁיר שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לִי
מְסַפֵּר עַל בְּדִידוּתֵךְ.
לוּ רָאִית אֶת עַצְבוּתִי
לוּ הֶאֱמַנְתְּ שֶׁגַּם גְּבָרִים
יוֹדְעִים לְהַזִּיל דְּמָעוֹת
וּלְהַרְגִּישׁ בְּדִידוּת
אוּלַי הָיִית
כּוֹתֶבֶת לִי
שִׁיר אָחֵר.