ישבתי לכתוב לך תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי | |
| נשלח | מעמוד היוצר |
|---|
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה. מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר: "אז כתבתי כאן מילים שכולם יבינו והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר. ומצד שני: "ונבין זה את זו, בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש! לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך! [אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.] ערב נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת... אהבתי יותר את הגירסה הקודמת. היא הרבה יותר ישירה ופשוטה, ועם זאת מתוחכמת, וזה יותר מדגיש את האמירה לטעמי... (אמירה נוקבת להפליא!) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כוונתי להסתכל במראה הפנימית, להתבונן בעצמך, לא כפי שאתה נראה בעיני אחרים, אלא במראה שנמצאת בנשמתך ובאישיותך, ואז המסר איננו כפול. אנא עיין בשיר שפרסמתי פעם: "דברים שרואים בחמש". אתה הבעת את אותו רעיון בדרך משלך: קצרה ברורה וקולעת, ותגובתי מתייחסת באהדה לדרך שלך להביע את אותו רעיון. כל טוב מסר (ברור) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב וכתוב בכשרון רב. חיפוש שרשים מצריך תעוזה, במקום בו נעקרו העצים ביד זדונית. אבי, עליו השלום, שנולד בפולין במקום קיצוני באנטישמיותו, סרב בכל מאודו לעשות טיול שרשים. הוא עלה ארצה בשנות העשרים לחייו ואמר: "בשבילי החיים התחילו פה. ילדותי מחוקה". (משפחתו שלא עלתה איתו נכחדה בשואה). [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע במי מדובר ואם זה קרה באמת. אני רק יודע שדמעות זלגו מעיניי כשקראתי את היצירה הזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, אתה יודע מה, נתת לי רעיון אדיר. אז אם לא תמהר ותגנוב לי אותו, אז תראה חיבור (או אולי שיר) בקרוב. שבת שלום מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב. מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום." באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים, אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים, [ליצירה]
- [ליצירה] דיעה ושי, תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים. (אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה. יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] סינדרום הצפיה לנכדים (של האם) [ליצירה]
- [ליצירה] יואב, תודה על התגובה. זהו אכן שיר עצוב. בין כל השירים שאני כותב יש לפעמים גם שירים עצובים. אין זה אומר שאני בן אדם עצוב או פסימי, ואכן שיריי האחרים מעידים על כך. אבל שירים באים מפינות שונות של הלב ובזה ייחודם. מסר כפול [ליצירה]
תגובות