יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה.
מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר:
"אז כתבתי כאן
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר.
ומצד שני:
"ונבין זה את זו,
בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש!
לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך!
[אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.]
ערב נעים!
איש התווים היקר,
א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית).
ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה.
לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר".
בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים.
אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי.
מסר
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה.
מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר:
"אז כתבתי כאן
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר.
ומצד שני:
"ונבין זה את זו,
בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש!
לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך!
[אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.]
ערב נעים!
[ליצירה]
איש התווים היקר,
א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית).
ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה.
לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר".
בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים.
אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי.
מסר
[ליצירה]
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
[ליצירה]
לאיה החביבה,
שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב.
מסר
[ליצירה]
אלמונית שלום.
השיר שלך הוא נקסים. יש בו הרבה סתירות, כמו בחיים. אבל ניכר בו היטב מעבר לפאזא אחרת, פאזא של אתגר להתמודדות עם הסתירות, מפאזא של חיבוטי נעורים לפאזא של בגרות של קבלת המציאות מבלי לאבד את האהבה, שהיא סוד חיינו. כאשר מתבגרים, לומדים איך להתגבר על הסתירות ולהפיק מהם את מלוא התועלת של אהבת עצמך ואהבת הזולת.
עלי והצליחי מסר ברור
[ליצירה]
שיר יפה ונוגע ללב. חוויה של פרידה ללא פרידה. זה זהו שלב עצוב, אבל יכול להיות גם שלב מכונן. אחרי בכל אנו גדלים ומתגברים עם (ואולי אף בזכות) המשברים. בהצלחה. מסר ברור
[ליצירה]
שי,
כשיר, הוא שיר מעולה. אבל אני זקוק לעזרה. יש לי בעיה כקורא. כדי ל-"לקחת את השיר אתי" אני חייב רק רמז: במה מדובר. לא במי באופן אישי אלה במה: בדמות מוחשית בדימוי ארטילעי, בתכונה, בתחושה, בזכרון בכאב. אני חש שאוכל להינות יותר אם אדע למי ולמה מיחסים שיר כזה. (זו שאלה נאיבית. אני יודע !)
[ליצירה]
מבלי להזדהות ולהציג את אמונתי אתן לך כמה טיפים:
1. פתגם ערבי אומר: " מי שאינו מפחד מאלוהים, פְּחַד ממנו"
2. קראתי: "מי שלא מאמין, ההגיון משטה בו"
3. קראתי: "ההגיון מקור המחשבה. האמונה מקור האהבה."
4. פעם שאלו אותי: "אתה מאמין המדע ?"
5. פעם שאלתי מישהו שניסה להסביר לי את "עקרונות האתאיזם", אם אתאיזם זו דת.
[ליצירה]
הי שי
לפי דעתי:
1. במקום "כאבק" מספיק "אבק" אחרת לא ברור מה היא נשאה. בלשון "תחבירית", "נשאה" זה פועַל יוצא, לכן אחריו צריך להופיע מושא ישר.
2. אם כבר לקחת שתי שורות (שהם רק "פנץ' ליין" של שיר אחר) ובנית ממנו שיר, לטעמי, השיר צריך להיות מפותח יותר, ואז זה באמת יוכל להיו שיר שלך. מסר
[ליצירה]
תשובה לילד,
למרות שאתה עוד ילד, אתה מוזמן למסיבה. שמה נשמח להכיר אותך לשמוע את הסתיגויותיך ולהוסיף גם מפרי עטך. אני בטוח שתוכל לשפר את הרמה ולהחזיר לאתר את כבודו האבוד, ועד אז, צעד, צעד, תתיחס אחד אחד למה שנכתב, ונשמח יחד אתך לחשוב על מקצה שיפורים.
(משפט אחד לנושא החמשירים: המבנה הזה מיועד להיות קליל, היתולי, עוקצני, ושנון - ולא מתיימר להיות יצירה ספרותית. הוא מתאים למסיבות רעים וכו')
תגובות