משב פתאומי של רוח
העיף חול לעיניי
איבדתי את דרכי.
מיששתי את המעקה
שליד המדרכה
 והתיישבתי .
היא התישבה לידי
גם היא חיפשה מחסה מהרוח,
מהאובך שכיסה את עיניה.
היינו קרובים,
כמעט צמודים,
כמעט נוגעים.

אחר-כך קמה והלכה.
מבלי להבחין בי.
וכאשר האובך התפזר
היא שבה על עיקבותיה
חלפה על פניי ולא העיפה בי מבט.

פגישה מקרית בחסות האובך,
מותירה תחושה של בדידות.