על הכוננית מימיני
נערמו זה על זה
ספרים שבהם לא קראתי
כמו יודעים, כי את חלקם לא אקרא -
לא כל הספרים נכתבו עבורי.

הספרים שסיימתי לקרוא
אינם צריכים מדף כדי לנוח,
הם התמזגו ביישותי
ואני, עבורם, כמו ספר פתוח,
כתוב, גלוי ונקרא ברשותי...

על השולחן משמאלי,
באי סדר מופתי
ערמה של דפים
שחוברו, פרי עטי -
לא כולם חשובים.

אך נחשבים בעובדת כתיבתם
ויציאתם לאויר העולם.
לידתם, היא עומק קיומם.
והמילים החרוטות בם
מדברות בעד עצמן...

סיפור חיי שזור רצף דפים.
אחדים בעלי משמעות
רובם נדמים כזניחים.

שילובם של אלה באלה
הם הם יוצרי דמותי,
הם הלחן למחרוזת ימיי
הם המבטאים את עצם מהותי
ואותי.

ואין בקריאה של אלו
אשר נבחרו לייצגני,
די
כדי לגלות מי אני.