בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים:
"הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך."
[ליצירה]
במלחמה על הצדק
איש לא יהיה צודק
כולם ימותו צודקים
כולם ימותו
כולם
כאשר יכרתו שלום
איש לא יהיה צודק
הצודקים ימותו
ורק הצדיקים יחיו
ורק הצדיקים
ורק
אלי, שמור עליי
מפני הצדוקים
ומפני הפרושים
שמור עליי
שמור
[ליצירה]
קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך.
פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (:
[ליצירה]
כנראה שדעתי על שירה צריכה להשתנות. לפי שמך אתה פרוזאי. לפי סוג היצירה זו שירה. היא כתובה במבנה של פרוזה, אבל זו שירה. רב בה הנסתר מן הנגלה, ובכל זאת נשביתי בקסמה . היא עדיין על שולחני ואמשיך לקרוא בה ולחקור את הצפון בה.
[ליצירה]
כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים.
אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת.
אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך.
[ליצירה]
אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא.
"משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע"
דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות:
"השקט, הנכון, המפוסל בזהירות
לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה"
מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה
"ירושלים קברים סביב לה
שיכורה מאבק וממוות
וצחוק ילדות אקראי על הדשא"
בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה.
תגובות