בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
ארז יקר,
שיריך פולחים את נשמתי כברק. קראתי את השיר שוב ושוב, ועוד אשוב ואקרא אותו. יש בשיר הזה פתח להצצה אל תוך נשמתך. חלומותיך אינם זקוקים לפותרי חלומות, כי פתרונם הוא בעצם החלום.
האווירה שחשתי כשקראתי דומה למה שחשתי למקרא השיר של רחל "בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון"
אוירה שגרמה לי לקרוא לבני "אורי" והגשמתי את החלום שלי.
הב לנו עוד ממטעמיך. שלך מסר
[ליצירה]
תשובה לילד,
למרות שאתה עוד ילד, אתה מוזמן למסיבה. שמה נשמח להכיר אותך לשמוע את הסתיגויותיך ולהוסיף גם מפרי עטך. אני בטוח שתוכל לשפר את הרמה ולהחזיר לאתר את כבודו האבוד, ועד אז, צעד, צעד, תתיחס אחד אחד למה שנכתב, ונשמח יחד אתך לחשוב על מקצה שיפורים.
(משפט אחד לנושא החמשירים: המבנה הזה מיועד להיות קליל, היתולי, עוקצני, ושנון - ולא מתיימר להיות יצירה ספרותית. הוא מתאים למסיבות רעים וכו')
[ליצירה]
רון יקר,
מאד נהיניתי לקרוא את מה שכתבת וזה אכן עונה לשאלה: "מה זו שירה", אבל בעיקר לשאלה: "מה איננו שירה" . אני מקווה שלא תיפגע ממה שאומר עכשיו: לפי דעתי זה איננו שיר אלא הרצאה על שירה ואני מתייחס אל זה כאל שיעור לכתיבת שירה. כפי שאני מכיר את יצירותיך, אתה יודע לכתוב שירה "שתיקח חלק ממך ותכתוב אותו במילים" שלפעמים הן מעטות אבל ממצות את אותו חלק ממך שכתב את השיר.
בהצלחה מסר
תגובות