כַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי שְׁבָרִים זֵהִים
הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻּׁתָף הוּא שְׁנַיִּם
אָזַי הַחִבּוּר שֵׁל שְׁנֵיהֶם הוּא שָׁלֵם
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... is way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... its way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הלוואי וכך היה עם כל לימודי המתמטיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... בלי לנפץ לך את היצירה אבל... "גם עתה תחתינו העולם קו שבר- אך תראי הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף" אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] מוצא חן בעיני צרוף המילים: "...הַכְּלִי שֶׁיָּצָרְתָּ לִשְׁלִיחוּתְךָ כָּל כָּךְ שָׁלֵם כָּל כָּךְ שָׁבוּר" זה תואם את התחושה האנושית למרות העובדה שהמציאות היא אחדות של ניגודים לא כולנו מבחינים בכך. ראי שירי "עיר זרה" שמסתיים במילים: "עיר מוכרת, עיר זרה". הייתי אומר גם שישותנו היא הדבק שמחבר את את השברים ויוצרת מהשברים כלי אחד. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שי ידידי, אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה. לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים. בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] ביטוי פואתי נפלא למשהו מוכר ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אסנת יקרה, חבל להתכלות, להישרף.... גם הוא פגע, הלך, בא, זו דרכה של אהבה. האהבה היא חלק ממך ולא משהו שכדאי להעניק למי שפוגע והולך לדרכו. שמרי עליה ותמצאי עם מי לחלוק אותה, מישהו שראוי לזה, ראוי לך. ועוד משפט של חכמת חיים: "אם מישהו מנסה להעליב אותך - זו בעיה שלו. אם את נעלבת זו בעיה שלך". [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תמים ומשרה אופטימיות. כתוב יפה וזורם. הבעיה שהמלאכים עסוקים מדי, למנוע עוולות, ולפעמים אינם מספיקים לשמור על ילדים בעריסה, ומה שאנו יכולים להעניק להם, אלו רק שירי ערש. (הערה: צריך להיות "יקיץ" ולא "יקוץ") [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא, שכאשר כתבתי את השיר, לא שיערתי שהוא יעורר מהומה וחילוק דעות כאלה. בעיניי זה שיר פשוט ועם זאת נוגע בנימים נסתרים שלי ומסתבר בדיעבד של הקוראים, בכל אופן, תודה למגיבים, למחמיאים ולמסתייגים, כי עצם ההתייחסות הרצינית ליצירה זו היא מחמאה עבורי. תודה לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ! מקווה שזה הדדי. אני בהחלט מתחבר עם הרעיון, שבאהבה לא צריך להבטיח. צריך רק לאהוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, הפסקת מזמן להפתיע אותי. אני יודע שאת מדהימה. אבל כל פעם יותר, ולכן חבל לקלקל בהבעת דעה לתוכן. אבל אין מה לעשות, השיר הזה כל-כך חזק שאיננו מאפשר לעבור עליו לסדר היום ולפטור אותי במילות שבח. ובכן, כולנו בני תמותה, גם השופטים. גם הם משתמשים בכלים לא מוסריים כמו "עדי מדינה" ו-"עסקות טעון" ו-"נכוי שליש" ו-"נסיבות מקילות", ונעזרים בעורכי דין, שמקבלים שכר טרחה בשביל לשקר. אבל פה יש איזו שהיא כוונה ורצון לחשיפה, לעומת מערכות מושחתות שמקיפות אותנו, חונקות אותנו, וגורמות לנו לייאוש. מכל המערכות שאנו נתונים בידיהן מערכת המשפט פחות מבאסת הגם שהיא נראית (ולפעמים שלא בצדק) קרירה ומיובשת. אני חושב שאם היית מכירה אישית את "השופטת" שלא בהיכל, היית משנה את דעתך, ולא מדובר בשופטת מסוימת. (אגב יש לי סימוכין) ושוב, השיר שלך הוא גדול וראוי. ותמשיכי. [ליצירה]
תגובות