כַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי שְׁבָרִים זֵהִים
הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻּׁתָף הוּא שְׁנַיִּם
אָזַי הַחִבּוּר שֵׁל שְׁנֵיהֶם הוּא שָׁלֵם
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... is way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... its way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הלוואי וכך היה עם כל לימודי המתמטיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... בלי לנפץ לך את היצירה אבל... "גם עתה תחתינו העולם קו שבר- אך תראי הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף" אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהיתי עם תוכן השיר ואופן הכתיבה שלו (המשקל והחרוזים). השורה האחרונה לא ברורה לי - 4-5 ? [ליצירה]
- [ליצירה] צלול כבדולח :) [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקירה, אני מקווה שהבנתי היטב את השיר שלך "מי אנחנו". אם זו כוונתו, אז השיר הזה מוכר לי מהעבר. אני מתוודה שאני שהייתי משני הצדדים של המתרס בתקופות שונות. אבל האתגר האמיתי בא אחרי ששניים נקשרים "לכל החיים". אז אין כבר מה להסתיר. כל אחד יודע את הכל על עצמו ועל מי שבחר לחיות איתו. את הפתרון הגדיר באופן מופלא יהודה עמיחי: "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" או כמו השיר שכתבתי בזהותי כיורם תומר: "מטאפורה" "כאשר שתי נשמות טהורות מגיעות ממקומות שונים ונצמדות זו לזו בשאיפה ליעד אחד עליהן לנוע במסילות מקבילות. אם שתיהן נעות במסילה אחת האחת תשעט קדימה והשניה תישמר ותשמור מרחק כאשר הראשונה תגיע ליעד השניה תישאר מאחור". אני מקווה שזה משלים את ההמשך המיוחל של השיר שלך. יורם - מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי. תודה, אכן הצדק איתך. תיקנתי בהתאם להערתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו עולם ומלואו, במוא מובן המילה. מתי ואיפה מתקיימת התערוכה ? [ליצירה]
- [ליצירה] מצמררררר...... כתוב בכשרון ראוי להערכה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב. מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום." באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים, אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים, [ליצירה]
- [ליצירה] תגוהות על תגובות לאוסף הטרמפיסטים: תודה על מחמאה. לאיש התווים: כרגיל אני אוהב את תגובותיך. האמת היא שלא חשבתי בצורה כוללנית כל כך. סך-הכל, הדברים האלה מכוונים ליחסים של "בינו לבינה", אבל הרעיון שזה מתייחס לכל תחומי היחסים בין בני האדם - פלורליזם, דווקא מוצא חן בעיניי. תודה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יפעת, תקבלי את מה שאומר לך גם כמחמאה וגם כביקורת, כיוון שעם עבודה על היצירה הזאת זו עשויה להיות יצירה מעולה. הסצנריו של מה שמצפה צד אחד ומה שיכול או מוכן לתת הצד השני הוא סצנריו מוכר ואין סוף למופעים שלו בין בני הזוג ותמיד ניתן למצוא בו פאן חדש. את בחרת בסינדרום המראה, הוא בהחלט ראוי והצגת אותו באופן מדויק. אבל זה עדיין נראה כמו תסריט ולא כמו שיר. חלוקת התפקידים של "הוא אמר...." "היא אמרה....." נראת כמו תסריט של סרט או מחזה. אני מקוה שההערה הזאת תעזור לך, ותעודד אותך לחשוב על סגנון השיר מחדש מבלי לאבד את הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
תגובות