חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דיאלוג שלום מאיר, אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך. דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ונוגע ללב. חוויה של פרידה ללא פרידה. זה זהו שלב עצוב, אבל יכול להיות גם שלב מכונן. אחרי בכל אנו גדלים ומתגברים עם (ואולי אף בזכות) המשברים. בהצלחה. מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] זה השיר הכי אופטימי שקראתי באתר. הוא כתוב יפה ופורט על אותם נימים שפורט השיר "תפילה" של חנה סנש. (: רציתי לומר תודה מסר ישיר [ליצירה]
- [ליצירה] תדהר, עדיין לא הכרנו, וקבלת פנים מרשימה כזאת ! יש לך את זה, ובגדול, אז תן לנו עוד, זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיח אוהבים יפה עדין ומקסים. כדאי להדפיס, לעטר ולתלות בפינת העציצים שעל המרפסת [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! תמשיכי ככה. כאשר תשלטי בזה, תלמדי אותי, או שאני אתן לך ציורים שציירתי באקריליק ותנסי לחקות אותם. תודה מראש מסר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מקרב לב והשתתפות בצער כולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] לנצך אנגנך... תודה לך. אמצתי את האימרה הנ"ל אל לבי. היינו חוסכים הרבה כאב ואכזבה אם היינו מבינים את הדבר הפשוט הזה. :) [ליצירה]
תגובות