חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים: "הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך." [ליצירה]
- [ליצירה] יוםי של שיר אהבה. כתוב רהוט ולא בנאל. ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור עצוב שרבים בינינו נכבו בו. לא צריך להיות שחור בשביל שלא "ישימו עליך". אין מנוס מלהתאהב בכזאת שכולם אוהבים, אבל במשך הזמן לומדים שזה גם לא משתלם, כי רק המראה החיצוני, אינו מספיק בשביל לחיות חיים ארוכים ביחד. ועל דרך ההומור, אמרה לי פעם בחורה אחת, שיופיה לא היה מהתכונות הבולטות שלה: "היתרון בכיעור, שהוא לא עובר" ללמדך שיופי מופלג, חולף ואז מתרוקנים ושוקעים בדכאון. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, גם אם נהיה אתך את תהיי לבד. בשביל לא להיות לבד, את צריכה להיות איתנו. אז בואי. אנחנו פה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מרגש. בשם כולנו . [ליצירה]
- [ליצירה] זה רעיון מאוד מקורי ! אבל זה לא קצת מרחיק לכת !?! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני מכיר אותנו, וזה כל כך מכאיב, אבל בסופו של דבר אנו אלה שמשלמים את המחיר. אז אל תהיי עצובה. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לגרשון הולצמן שלום, תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים. שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר [ליצירה]
תגובות