[ליצירה]
שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו !
הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך.
מסר
[ליצירה]
תשובה לילד,
למרות שאתה עוד ילד, אתה מוזמן למסיבה. שמה נשמח להכיר אותך לשמוע את הסתיגויותיך ולהוסיף גם מפרי עטך. אני בטוח שתוכל לשפר את הרמה ולהחזיר לאתר את כבודו האבוד, ועד אז, צעד, צעד, תתיחס אחד אחד למה שנכתב, ונשמח יחד אתך לחשוב על מקצה שיפורים.
(משפט אחד לנושא החמשירים: המבנה הזה מיועד להיות קליל, היתולי, עוקצני, ושנון - ולא מתיימר להיות יצירה ספרותית. הוא מתאים למסיבות רעים וכו')
[ליצירה]
ליאורה.
זהו שיר שאין לעבור עליו לסדר היום לכן תקבלי בהבנה וברצינות את הערותיי ובקשותיי.
מבחינת השפה, הסיגנון הוא זורם קריא ורהוט.
נראה כי יש לך איזו שהיא חוויה שאת מנסה לתת לה ביטוי עמוק ואולי מטאפורי אבל לקורא שאינו שותף לחוייה קשה לפענח ולהתחבר עם החוויה שלך ואפילו לא עם חוויה דומה שלו. אני מניח שבחוג או בסדנה לסיפרות יידעו לפענח אותו, אבל אני כחובב, הולך לאיבוד בשלל הדימויים. הייתי שמח, עם קצת עזרה שלך להתחבר עם השיר הזה על אף כל הבקורת שהשמעתי.
באשר לניקוד: מאושרים המעטים שיודעים כיום לנקד בצורה כל-כך מדויקת, ויישר-כוח על כך ! (שני תיקונים קטנים: מים עם דגש ביוד וזמנים עם קמץ מתחת למם).
ושוב סליחה על הביקורת, אבל אני חושב שעדיפה ביקורת על חוסר תגובה.
[ליצירה]
אהבתי את תוכן השיר(ים) והמסר והדימויים שבו וזו יצירה מעוררת השראה וברכתי לך.
הבעיות הן:
א בשילוב השירים לשיר אחד (התוכן שלהם זהה ורציף)
ב שני השירים שונים באופן הגשתם - המקצב והחריזה.
הייתי מפריד אותם שוב, ואז "מדביק" את הבתים המחוורזים ובעלי מקצב אחיד, ואת הבתים האחרים מעבד כך שהשורות הארוכות יהיו קצרות יותר ומותאמות למקצב. אם תצליח גם לחרוז אותם תוכל לאחד אותם מחדש ותקבל שיר אהבה למופת, או להשאיר אותם כשני שירי אהבה בעלי תוכן זהה שמציף אותם במי ים סוף. אם תקבל את הצעתי אז לפניך עבודה רבה ומסע מאתגר. בהצלחה !
[ליצירה]
כנרת בטורקיז,
להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב,
ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול
תגובות