חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים. שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה" [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שאתה יודע לכתוב ולהביע תחושות, מצבי רוח ורעיונות. בקשר לשורה האחרונה ראה תגובה קודמת. אתה מוזמן להביא עוד מפרי עטך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, דברי בניהו, היה שווה. כעת אפשר להמשיך במשב רוח רענן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! תמשיכי ככה. כאשר תשלטי בזה, תלמדי אותי, או שאני אתן לך ציורים שציירתי באקריליק ותנסי לחקות אותם. תודה מראש מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לגרשון הולצמן שלום, תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים. שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] דיאלוג שלום מאיר, אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך. דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] למה מה? אני לא מגיב ? הנה התגובה ! לכל השירים שכתבתי קיבלתי תגובות, ורובן מפרגנות. נכון שזמן רב לא כתבתי באתר וגם לא הגבתי וזה מסיבות שאינן תלויות בי, אבל, כיוון שקבלתי בעבר תגובות גם ממך, אשתדל לקרוא את יצירותיך בעתיד ולהגיב עליהם, אבל בתנאי אחד, שתהיה מוכן גם לביקורת נוקבת. בברכה (המסר ברור? ) מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף. ולמאיר אומַר: כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה). בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה). בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב וכתוב בכשרון רב. חיפוש שרשים מצריך תעוזה, במקום בו נעקרו העצים ביד זדונית. אבי, עליו השלום, שנולד בפולין במקום קיצוני באנטישמיותו, סרב בכל מאודו לעשות טיול שרשים. הוא עלה ארצה בשנות העשרים לחייו ואמר: "בשבילי החיים התחילו פה. ילדותי מחוקה". (משפחתו שלא עלתה איתו נכחדה בשואה). [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
תגובות