ליוצרים יש שמות
ויהיו עוד יצירות.
לאלה שהלכו נותרו שמות
והיצירות נותרו מיותמות.
מי שיזכור את השמות
יזכור את היצירות שנצרבו בנישמתו
ויצרוב אותן על גבי תקליטורים
בטרם יאבדו במות היוצרים.
לזכר: נתן יונתן, שושנה דמארי, אפרים קישון,
פשנל, אריק לביא, נעמי שמר, דליה רביקוביץ,
אהוד מנור, עוזי חיטמן ויוסי בנאי.
(נפטרו 2004-2006)
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פיקאסו ? מדהים. האמנם תמונה של פיקאסו ב-"תקופה הכחולה" שלו ? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, גם אם נהיה אתך את תהיי לבד. בשביל לא להיות לבד, את צריכה להיות איתנו. אז בואי. אנחנו פה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יפעת, תקבלי את מה שאומר לך גם כמחמאה וגם כביקורת, כיוון שעם עבודה על היצירה הזאת זו עשויה להיות יצירה מעולה. הסצנריו של מה שמצפה צד אחד ומה שיכול או מוכן לתת הצד השני הוא סצנריו מוכר ואין סוף למופעים שלו בין בני הזוג ותמיד ניתן למצוא בו פאן חדש. את בחרת בסינדרום המראה, הוא בהחלט ראוי והצגת אותו באופן מדויק. אבל זה עדיין נראה כמו תסריט ולא כמו שיר. חלוקת התפקידים של "הוא אמר...." "היא אמרה....." נראת כמו תסריט של סרט או מחזה. אני מקוה שההערה הזאת תעזור לך, ותעודד אותך לחשוב על סגנון השיר מחדש מבלי לאבד את הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי: חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת: אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל. אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי: למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ? כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] יונתן הקטן, באמת אתה גדול כבר. אתה עומד עם שתי הרגלים על הקרקע ואינך מטפס על עיצים. מי יתן ונשוב להיות עם אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את תוכן השיר(ים) והמסר והדימויים שבו וזו יצירה מעוררת השראה וברכתי לך. הבעיות הן: א בשילוב השירים לשיר אחד (התוכן שלהם זהה ורציף) ב שני השירים שונים באופן הגשתם - המקצב והחריזה. הייתי מפריד אותם שוב, ואז "מדביק" את הבתים המחוורזים ובעלי מקצב אחיד, ואת הבתים האחרים מעבד כך שהשורות הארוכות יהיו קצרות יותר ומותאמות למקצב. אם תצליח גם לחרוז אותם תוכל לאחד אותם מחדש ותקבל שיר אהבה למופת, או להשאיר אותם כשני שירי אהבה בעלי תוכן זהה שמציף אותם במי ים סוף. אם תקבל את הצעתי אז לפניך עבודה רבה ומסע מאתגר. בהצלחה ! [ליצירה]
- [ליצירה] מחמאות אין מה להוסיף "אמרו את זה קודם, לפניי לא משנה..." עומד מאחורי תגובות קודמי :) [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה. זהו שיר שאין לעבור עליו לסדר היום לכן תקבלי בהבנה וברצינות את הערותיי ובקשותיי. מבחינת השפה, הסיגנון הוא זורם קריא ורהוט. נראה כי יש לך איזו שהיא חוויה שאת מנסה לתת לה ביטוי עמוק ואולי מטאפורי אבל לקורא שאינו שותף לחוייה קשה לפענח ולהתחבר עם החוויה שלך ואפילו לא עם חוויה דומה שלו. אני מניח שבחוג או בסדנה לסיפרות יידעו לפענח אותו, אבל אני כחובב, הולך לאיבוד בשלל הדימויים. הייתי שמח, עם קצת עזרה שלך להתחבר עם השיר הזה על אף כל הבקורת שהשמעתי. באשר לניקוד: מאושרים המעטים שיודעים כיום לנקד בצורה כל-כך מדויקת, ויישר-כוח על כך ! (שני תיקונים קטנים: מים עם דגש ביוד וזמנים עם קמץ מתחת למם). ושוב סליחה על הביקורת, אבל אני חושב שעדיפה ביקורת על חוסר תגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפרת אני מודה לך על תגובתך, וזו אכן שאלתך מתבקשת. ובכן הסיבה היא שאני חילוני, וחילונים אינם נוהגים להתפלל, אבל ישנם חילוניים שהם יראי-שמים ונושאים תפילתם לבוראי עולם, בנושאים ערכיים כמו זה שבו דן השיר והם נוגעים לכל אדם באשר הוא אדם. אני מקוה שזה מסביר את השם. [ליצירה]
תגובות