על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מאיר יקר,
אין מילים בפי להביע את שימחתי, שֶׁשָּׁבְת לכתוב שירים באתר, ועוד עם שיר נפלא כזה. פשוט חשבתי שאבדת לנו ואני שם לב שגם שיריך רומנטיים, אופטימיים ומלוטשים להפליא. כשרונך לא היה מוטל בספק, וכעת הוא בא לידי ביטוי בשירה של ממש. יופי ! תמשיך ואני אמשיך לקרוא, להנות ולהגיב. שיהיה לך יום נפלא. מסר
[ליצירה]
יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים.
(אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן)
[ליצירה]
מדהים ומרתק.. זה היופי של הפרדוקס שבחיינו.
יש אגדה שמספרת על ארץ בה הכול היה טוב: מזג אויר נוח, ואנשים בריאים, ואוכל טעים בשפע, וכל האנשים היו שווים . הכול היה כל כך טוב וחסר ניגודים, עד שאנשים מתו משעמום.
אגב רעיון דומה של שני נגודים השזורים זה בזה הבעתי בשיר "מעבר לקצות אצבעותיי"
בסיכום, זהו שיר כלבבי.
[ליצירה]
השיר הזה הוא אחד השירים היותר יפים שקראתי באתר. אינני חושב שצריך להוסיף או לשנות. אף על פי כן יש משהו בהערה של יורם . אני חושב שלשבץ את המילים האחרונות בבית שתואם את המבנה של הבתים האחרים, לא היה מוריד מערכן ואולי אפילו מדגיש אותן. ככה הן נשמעות כשתי מילים שאת רוצה להגיד אותן, אבל הן לא חלק מהשיר. השיר נועד לתת פאן פיוטי לשתי המילים האלה וחבל להפריד אותן. כדאי לנסות רק כדי לראות איך זה, ושוב, מבלי לפגוע בשיר המקורי, שהוא מקסים .
[ליצירה]
רון, קראתי את שלושת שיריך האחרונים. זה בהחלט נשמע אמין לקשר שהיה ביניכם ובהחלט ניתן לחוש את הכאב, אבל כקורא, שאינו נמצא בדרמה הזאת, אלה שירים ארוכים מדי. זה נותן הרגשה שאתה נמצא במפגש ושומע את כל הדיבורים שהם מפורטים מדי. שירים רבים שקראת באתר נוגעים בנושא זה וכואבים את הכאב של "נטישה" ומביעים אותו בצורה דומה. חסר לי הייחוד שבאכזבה שלך, וחסרה לי הפואנטה.
אני מקוה שלא הייתי ביקורתי מדיי. ס"ה יש לך פוטנמיאל ולדעתי כדאי לשפר אותו. מסר ברור
[ליצירה]
לבת קול ברוח, תודה על המחמאה.
לאיה, כרגיל, את יורדת לסוף דעתי. אולי יש ניגודיות בעולם שמשתנה, אבל ממבט אישי שלי זו מקשה אחת של מסכת חיים, שבה חוויתי את ההשתנות של העולם, וכישות אחת שחוותה את רצף ההשתנות הזאת יש לי חיים מגוונים ומרתקים. אני רואה את הטוב שיש בכל צד של המסכת הזאת. מטבעי אני מנסה למצות את הטוב של כל שלב בשינוי הזה, ואינני גולש לנוסטלגיה וגעגועים לעבר, ולביקורת על ההווה. אין לי ספק שתפיסה זו היא סגולה לאריכות ימים במובן המנטלי. תודה מסר
[ליצירה]
נוגע ללב וכתוב בכשרון רב. חיפוש שרשים מצריך תעוזה, במקום בו נעקרו העצים ביד זדונית. אבי, עליו השלום, שנולד בפולין במקום קיצוני באנטישמיותו, סרב בכל מאודו לעשות טיול שרשים. הוא עלה ארצה בשנות העשרים לחייו ואמר: "בשבילי החיים התחילו פה. ילדותי מחוקה". (משפחתו שלא עלתה איתו נכחדה בשואה).
תגובות