על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
כמה הערות:
1. הערה לשונית לשם השיר. המשמעות של המילה "כלום" היא "דבר מה" ולכן אין ביטוי בעברית "יש לי כלום", הדרך היחידה להשתמש במילה כלום היא הביטוי "אין לי כלום". ( יש מקרים שמשתמשים במילה כלום במקום "האם?" אבל זה איננו השימוש כאן).
2. לטעמי אין לדרג חכמה וטיפשות, משום שהן רב-משמעיות. לפעמים אתה מדרג אדם כטיפש ויש לו חכמת-חיים יותר מאלה שנחשבים לחכמים. מאידך פגשתי פרופסורים ש-"מדברים שטויות".
3. מחשבות אינן עוזבות. עצם האמירה הזאת היא תוצאה של מחשבה. אדם שנברא בצלם, אם לא הפך חלילה למחוסר הכרה, איננו חדל לחשוב (אפילו חלומות הן מחשבות").
4. אני מקוה שלא נפגעת מדבריי ותקבל אותם כנושא למחשבה. כל טוב מסר
[ליצירה]
מבלי להזדהות ולהציג את אמונתי אתן לך כמה טיפים:
1. פתגם ערבי אומר: " מי שאינו מפחד מאלוהים, פְּחַד ממנו"
2. קראתי: "מי שלא מאמין, ההגיון משטה בו"
3. קראתי: "ההגיון מקור המחשבה. האמונה מקור האהבה."
4. פעם שאלו אותי: "אתה מאמין המדע ?"
5. פעם שאלתי מישהו שניסה להסביר לי את "עקרונות האתאיזם", אם אתאיזם זו דת.
[ליצירה]
תודה לאיה,
אני תמיד שמח לקרוא את הערותייך, שהן מעשירות את תובנתי בשירה. בהקשר הזה: ייתכן שכשיר ניתן לוותר על שתי השורות האלה, אלא שרציתי להדגיש את הנקודה, שאני לא יכולה להתקיים בלי להישען עליך, ואילו אתה תומך בי, אבל בלעדיי אתה חשוף ואפור. לכן אני חושב שהשורות האלה נחוצות להדגיש את ההיבט הזה. לכן אני חושב שאשאיר את זה כך. ושוב תודה |-:) מסר
[ליצירה]
ליאורה.
זהו שיר שאין לעבור עליו לסדר היום לכן תקבלי בהבנה וברצינות את הערותיי ובקשותיי.
מבחינת השפה, הסיגנון הוא זורם קריא ורהוט.
נראה כי יש לך איזו שהיא חוויה שאת מנסה לתת לה ביטוי עמוק ואולי מטאפורי אבל לקורא שאינו שותף לחוייה קשה לפענח ולהתחבר עם החוויה שלך ואפילו לא עם חוויה דומה שלו. אני מניח שבחוג או בסדנה לסיפרות יידעו לפענח אותו, אבל אני כחובב, הולך לאיבוד בשלל הדימויים. הייתי שמח, עם קצת עזרה שלך להתחבר עם השיר הזה על אף כל הבקורת שהשמעתי.
באשר לניקוד: מאושרים המעטים שיודעים כיום לנקד בצורה כל-כך מדויקת, ויישר-כוח על כך ! (שני תיקונים קטנים: מים עם דגש ביוד וזמנים עם קמץ מתחת למם).
ושוב סליחה על הביקורת, אבל אני חושב שעדיפה ביקורת על חוסר תגובה.
[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
תגובות