על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
משה אהרון,
שמחתי מאוד שעוד מישהו רואה את העולם כמוני ומצליח להביע את זה במיטב השירה ביג אמונה. עזרת לי מאוד. כשאני אומר לאנשים שהגבעות מכחילות באופק , אומרים שאני הוזה.
[ליצירה]
כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף.
ולמאיר אומַר:
כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה).
בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה).
בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם.
[ליצירה]
שי ידידי,
השיר הזה מכיל שני חלקים.
חלק ראשון הוא הפנטזיה.
אני מפנטז שהיא מסתכלת בי, אני מנחש שהיא מפנטזת עליי.
ואז בא החלק השני: ההתפכחות: זו רק פנטזיה שלי שהיא מביטה בי.
כן - זו מהותה של הפנטזיה !
[ליצירה]
הרעיון של המטאפורה של הלב כגלריה לתמונות אהוביך ואוהביך, מקסים ! השיר כשיר הוא יפה. כדאי לדעתי להמשיך ולפתח את הרעיון הזה. לדוגמא: תגובות והתרשמויות של המבקרים בגלריה שלך, ועוד רעיונות שעלו במוחי אבל אני משאיר ליצירתיות שלך לפתח אותם ליצירת מופת. בהצלחה
מסר ברור
[ליצירה]
[ליצירה]
במשפט אייכמן אמר אחד העדים - ניצול שואה - (אינני זוכר את שמו): " זו היתה פלנטה אחרת. אנשים בפלנטה הזאת לעולם לא יהיו מסוגלים להבין את זאת, לעולם לא יוכלו לחשוב במושגים כאלה".
[ליצירה]
ליוף היקר,
שיריך לרוחי. אם אתה יודע לנקד, הם ראויים לניקוד.
טיפ קטן: בכדי למנוע רווחים גדולים בין השורות, לחץ על Shift - Enter במקום על Enter . ממתין בקוצר רוח לשירך הבא. מסר
[ליצירה]
עדיין אני חולק עליך
אני מעיין באתר "צורה". רוב הכותבים בו כבר שייכים לדור הוירטואלי. ראי איזה שירים מדהימים הם כותבים ב-"מילים", והתגובות שהם יצירות בפני עצמן. יתירה מזאת. אתר כמו "צורה" הוא כלי מהדור הוירטואלי. לולא הכלי הזה יוצרים כאלה לא היו באים לידי ביטוי. הכלי הזה מגביר את ההשראה ליצירה.
אני מסכים שיש סכנות בשימוש יתר בכלי הזה. דוגמא קיצונית היא הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטויטר (שאני מתרחק מהן כמו מאש, הגם שאני תקוע עמוק בתוך השימוש במחשב, בעיקר בכתיבה). הסכנה ברשתות האלה אינה באבדן המילים, אלא באובדן הקשרים האישיים והאינטימיים בין אנשים. למשתמשים יש חברים וירטואליים והרבה מילים נשפכות שם מבלי קשר חברי ורגשות בין חברים אמיתיים שנפגשים ומשתפים זה את זה בחייהם בקשר בלתי אמצעי במילים שנאמרות ולא נכתבות. אני מקווה שאני לא מטריד אותך במילים הרבות שלי, אבל מייחל שתרדי לסוף דעתי, שהמילה לא הלכה לאיבוד והכלי הזה עומד לרשות המילים יותר מהעט או האיזמל של כתב היתדות. כל טוב מסר
תגובות