במקום
בו שורר היאוש
צומחת האהבה
של לבבות שסועים,
המתגלגלים חבוקים
במורד הנשמות האבודות
אל השאול,
המכלה את היאוש
ושומר על האהבה.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סיפור עצוב שרבים בינינו נכבו בו. לא צריך להיות שחור בשביל שלא "ישימו עליך". אין מנוס מלהתאהב בכזאת שכולם אוהבים, אבל במשך הזמן לומדים שזה גם לא משתלם, כי רק המראה החיצוני, אינו מספיק בשביל לחיות חיים ארוכים ביחד. ועל דרך ההומור, אמרה לי פעם בחורה אחת, שיופיה לא היה מהתכונות הבולטות שלה: "היתרון בכיעור, שהוא לא עובר" ללמדך שיופי מופלג, חולף ואז מתרוקנים ושוקעים בדכאון. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה מדבר אליי. הוא לוקח אותי לחוויה שאני מכיר כל-כך טוב, והוא מתאר אותה בצורה פיוטית. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] בשקט ובענוה צומח לו שיר - :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, אבל לא הבנתי את הקשר בין השיר והכותרת [ליצירה]
- [ליצירה] ח ב ל , התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פרחונית יקרה, משירייך מורגש שאת קשורה לים והוא שנותן לך השראה לשירים שנוגעים באנשים ולאו דוקא בים. זה רעיון יפה. כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. אגב לצמחיה האופינית שעל חוף הים קוראים: "נר הלילה" - עוד השראה לשירים. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב. מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום." באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים, אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים, [ליצירה]
- [ליצירה] סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה. אני מקוה שאתה מקבל את הדברים ברוח טובה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאיה, אני תמיד שמח לקרוא את הערותייך, שהן מעשירות את תובנתי בשירה. בהקשר הזה: ייתכן שכשיר ניתן לוותר על שתי השורות האלה, אלא שרציתי להדגיש את הנקודה, שאני לא יכולה להתקיים בלי להישען עליך, ואילו אתה תומך בי, אבל בלעדיי אתה חשוף ואפור. לכן אני חושב שהשורות האלה נחוצות להדגיש את ההיבט הזה. לכן אני חושב שאשאיר את זה כך. ושוב תודה |-:) מסר [ליצירה]
תגובות