על שולחני מונח
היומן הפרטי שלך.
כל בוקר אני הופך דף
קורא את "כל קורות".
כל לילה אני כותב
בשולי הדף הערות
ובבוקר שלמחרת,
מצפה בקוצר רוח
לראות מה קראת
אולי כתבת גם את
בספרך המונח פתוח
אולי זכית להנות
אולי רצית לשנות
ואולי בדף הבא
יתגשמו המשאלות
שכתבתי לך בלילות.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר. איי לאב יו. שנה טובה ומתוקה לך. מליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] להתאהב פשוט:)) מ-ק-ס-י-ם. שנה נפלאה, אוהבת מלאת חדווה ויצירתיות. לשנה טוֹוָה ונהדרת כּנרת מייחלת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, מחמאותיכם מעודדות אותי לכתוב עוד. שנה טובה ויצירה פוריה לכל מוקיריי (כולם ביחד וכל אחד לחוד) חג שמח באהבה לכולכם מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר חמוד ומקורי! נהנתי מאוד לקרוא. יורם היקר.. שנה טובה ומאושרת לך ולכל משפחתך! ותמשיך לכתוב לנו שירים מקוריים כאלו... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה בעיני, המשך לכתוב עוד, מחכים... יוסף [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מבין לרוחך, ככה זה לפעמים, כזה מין באסא. איך קוראים לזה: כור ההיתוך. אגב הערה לשונית: האינך יודע שהביטוי הוא "זוג או פֶרֶ ט" ? "זוג או פרד" היא שאלה ששואל את עצמו עגלון לפני שהוא מחליט אלו בהמות לרתום בבוקר לעגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה: המגיב : תמי גבאי תאריך: 18/9/2005 16:14:11 התגובה : (56430) אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים. כל אחד צריך את הקצב שלו (-: תודה לך. -------------------------------------------------------------- המגיב : רעות מגן תאריך: 18/9/2005 17:04:54 התגובה : (56431) שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-: ------------------------------------------------------------- המגיב : אילה אברהמי תאריך: 19/9/2005 00:39:27 התגובה : (56489) פשוט כך. וכך היה. -------------------------------------------------------------- המגיב : ליאורה לוי תאריך: 19/9/2005 20:19:15 התגובה : (56563) שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי... הכי אהבתי את הראשון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אלמונית שלום. השיר שלך הוא נקסים. יש בו הרבה סתירות, כמו בחיים. אבל ניכר בו היטב מעבר לפאזא אחרת, פאזא של אתגר להתמודדות עם הסתירות, מפאזא של חיבוטי נעורים לפאזא של בגרות של קבלת המציאות מבלי לאבד את האהבה, שהיא סוד חיינו. כאשר מתבגרים, לומדים איך להתגבר על הסתירות ולהפיק מהם את מלוא התועלת של אהבת עצמך ואהבת הזולת. עלי והצליחי מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] ח ב ל , התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג. [ליצירה]
- [ליצירה] הדילמה הזאת נמשכת כבר 58 שנים, 39 שנים יותר מדי. לפני 39 שנים הדבר היה בידינו והחמצנו, היתה לנו ההזדמנות לשקם במקום לקוממם. [ליצירה]
- [ליצירה] תגוהות על תגובות לאוסף הטרמפיסטים: תודה על מחמאה. לאיש התווים: כרגיל אני אוהב את תגובותיך. האמת היא שלא חשבתי בצורה כוללנית כל כך. סך-הכל, הדברים האלה מכוונים ליחסים של "בינו לבינה", אבל הרעיון שזה מתייחס לכל תחומי היחסים בין בני האדם - פלורליזם, דווקא מוצא חן בעיניי. תודה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור שלןם, תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו. באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה: "שמא אנחנו שונים זה מזו ולא נוכל לרקום עתיד, משותף של שני אנשים שונים". ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)" [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ! מיטב השירה . כל מילה נוספת רק תגרע. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוריה יקרה, שני שיריך האחרונים יפים. עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם. חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק. העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל"). כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" . בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך. "השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות. דרך צליחה מסר [ליצירה]
תגובות