להשיגך
לעולם לא אוכל להשיגך.
נולדתי יובל שנים לפנייך
ותמיד תישארי מאחוריי.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מחכות לך עוד שלוש תקופות מלבד קינתך על עצמך. קינאתך בהם... קינאתם בך..... קינה על הקינאות..... אחרי זה הכל מסתדר, כמו פאזל, כמו קוביה הונגרית. אז אל תקונני. וקבלי את מה שיבוא בזרועות פתוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] רון יקר, מאד נהיניתי לקרוא את מה שכתבת וזה אכן עונה לשאלה: "מה זו שירה", אבל בעיקר לשאלה: "מה איננו שירה" . אני מקווה שלא תיפגע ממה שאומר עכשיו: לפי דעתי זה איננו שיר אלא הרצאה על שירה ואני מתייחס אל זה כאל שיעור לכתיבת שירה. כפי שאני מכיר את יצירותיך, אתה יודע לכתוב שירה "שתיקח חלק ממך ותכתוב אותו במילים" שלפעמים הן מעטות אבל ממצות את אותו חלק ממך שכתב את השיר. בהצלחה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, שמתאר חוויה של היום שתיהפך בעתיד לנוסטלגיה. (הערה קטנה: חרציות הן צהובות - לא לבנות) [ליצירה]
- [ליצירה] יש שירים שהם לרוחי. יש סגנון שירה שאני אוהב. זהו אחד השירים. אולי זה לא נחשב לשירה מודרנית, כזאת עם מילה אחת בשורה, אבל כל-כך פיוטי, זה כל-כך שיר יופי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוריה יקרה, שני שיריך האחרונים יפים. עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם. חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק. העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל"). כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" . בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך. "השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות. דרך צליחה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מרגש. בשם כולנו . [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם איה. כמו-כן "בחורה ממוחזרת" נשמע לי צורם ומיותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זו העת וזו הדרך, ואמרת את זה בדרך הפיוטית ביותר שאפשר. על-אף העובדה שלכאורה יש כאן "מסר כפול" (כדברי השרף מקאצק) המסרים הכפולים הם המסרים הברורים ביותר כי בכולנו יש "מסר כפול" וזה מה שמייחד את אישיותנו. [לכן בחרתי את כינויי הספרותי "מסר כפול"] תודה על המסר הנפלא הזה. [ליצירה]
