[ליצירה]
כבוגונויליה אשר משפיעה מיטב צבעיה, כך היה
היה בו אדום המסמל את החיוניות
סגול בו היופי הפנימי
צהוב המסמל את האור
וגם הלבן המסמל את לובן החיים
את תחילתם
ואת סופם
יהי זכרו ברוך
יפה כתבת
[ליצירה]
גם לי היה אחד
גם לי היה אחד יחיד ומיוחד לא היה לו סולם אך לב עד השמיים כן גם לי היה אחד
ורק מי שחווה יכול להבין את הצורך לזכור ולנצור ואת עשית זאת ברגישות מופלאה שהזכירה גם לי
תודה
[ליצירה]
יפה מאוד! (חוץ מהקטע הלא צנוע. סליחה על הריבוע)
דווקא לא חשבתי שזה ברוסיה, אולי לא הייתי מספיק מרוכז, אבל בכל זאת עוד כמה רמזים מטעים היו עוזרים לי להתבלבל כראוי...
יש פה רעיון יפה, לפעמים לבחור אין אומץ, הוא צריך עזרה...
[ליצירה]
פחחחח!!!!! מקסים !
כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור
רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת...
בנוי היטב!!
[ליצירה]
לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו:
"דמותך המוארת
באור עוטרת.
את מתרחקת
תמונתך חובקת."
לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך:
דמותך המוארת
באור זוהרת.
את מתרחקת
צלליתך בוהקת.
אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו:
ניצני אביב
קמלים עדיו
האים שורה שניה היא:
קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו.
לאה.