11/09/04 דִמְעָה עיני דומעת מְאֵלֶיּהָ של אושר – הָדִמְעָה. נכדתי, את לימודיה, בתיכון – סיימה. נזכרתי, ביום לידתה, רציתי לרוץ ברחובה של עיר. לקרוא בקול, עד שאת השמיים – אֶקְרָע. נולדה לי נכדה, נולדה לי נכדה! כבר חלפו שמונה-עשרה שנה?