11/09/04
דִמְעָה
עיני דומעת מְאֵלֶיּהָ
של אושר – הָדִמְעָה.
נכדתי,
את לימודיה, בתיכון –
סיימה.
נזכרתי, ביום לידתה,
רציתי לרוץ ברחובה
של עיר.
לקרוא בקול, עד שאת השמיים –
אֶקְרָע.
נולדה לי נכדה, נולדה לי נכדה!
כבר חלפו שמונה-עשרה שנה?
תגובות