14/04/05
מכתם פרידה מאהוד מנור
שהלך
מאיתנו מבלי שוב.
השורה נחתמה,
קול הלב נדם.
השירה נתיתמה,
כל העם נדהם.
לאה מרחב
-
לומדת סיפרות במסגרות שונות. כותבת ברכות,שירים ופרוזה טרם הוצאתי ספר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סיפור-מָסָה היסטורי המעלה את פניה של יהדות הבלקן וחלקה בתמיכה ועזרה למחתרות טרם קום נמדינה. כתוב כסקירה הסטורית עם מתאבנים בעלי טעם וניחוח סיפוריים - מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] רחוב סומסום נחמד לחזור לילדות. לאה מרחב. [ליצירה]
- [ליצירה] שבת מול גלבוע דב,שירך היפה פונה אל כל אחד בין אם הוא מקפיד בהילכות שבת או לא. לאה מרחב. [ליצירה]
- [ליצירה] חלק מחיי נשאר ביידך סיפור יפה ומרגש. מעיד על התענינות הכותב ביהדות הבלקן . על גורלה, שפתה ותרבותה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב תודה למגיבים. אביב וסתיו, שם בדוי, קראו והבינו נכון את השיר. רביעית, צר לי, על פירושך השגוי של שירי. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלון אביב, אהבתי את שירך. במיוחד, מצא חן בעיני שם השיר-אלון המתאים גם לעץ וגם לאדם. אך בבית הראשון יש קטע מאולץ שלא מצא חן בעני והוא: "גבורה שלא תסולא הון בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון" אין חובה לאלץ את החריזה,אך אם משתמשים בביטוי יש להשתמש בו כראוי.הביטוי הראוי הוא "גבורה שלא תסולא בפז." לוּ בידי הייתה הבחירה אני הייתי כותבת: מכמני חלומות - לב צפונות מחכה לחילופי עונות. הנה מעבר לאופק בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון צופה דומם אל ההר ומצפה אך לימי המחר. או שאם אינך מוותר על השורה, ועל החריזה, קימת גם אפשרות אחרת והיא: מכמני חלומות - לב צפונות הנה מעבר לאופק גבורה שלא תשווה לכל הון בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון צופה דומם אל ההר ומצפה אך לימי המחר. אך השיר הוא שלך והבחירה בידך [ליצירה]
- [ליצירה] הוֹ הזיכרונות,הזיכרונות, על גלי העבר אותנו נושאות ומשם לנייר מועברינו. [ליצירה]
- [ליצירה] לדב, לרגע חשבתי ששירך מוקדש לבנות שבמשפחתך, אמרתי בלבי-יפה, אך משחזרתי וקראתי התרשמתי עוד יותר מיפי שירך-ברכתך. כה לחי!!!. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסבא לאביב וסתיו,ולרבייעה תודות על תגובותיכן המרגשות ומעודדות.לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חתונה לאביב וסתיו. שיר יפה מאד. לו יהי ואביב ישרה תמיד בביתכם. [ליצירה]
תגובות