[ליצירה]
אביב וסתיו, אני מכתירה אותך כמשורר האהבה והיגון. כראוי לרומנטיקן.
[ליצירה]
[ליצירה]
שירים מלאי תוגה. יש הרואים עננים בשמיים ומתכווצים בדכאונ כמו:
זה נושר,זה אכול
מתוך החור שבלב
אל רצפת החיים
הרטובה.
זה נופל
יורד מגדולתו.
כמו רימון עבש
שהחמיץ את תקופת תשרי
ואיבד את כתר מלכותו."
לאה.
[ליצירה]
לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו:
"דמותך המוארת
באור עוטרת.
את מתרחקת
תמונתך חובקת."
לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך:
דמותך המוארת
באור זוהרת.
את מתרחקת
צלליתך בוהקת.
אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו:
ניצני אביב
קמלים עדיו
האים שורה שניה היא:
קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו.
לאה.
תגובות