נְקוּדָה1 הִיא מְהָלֶכֶת בִּשְבִילֵי הֲשָפָה בֵּין הַסִיפּוֹרֶת וְהֲשִירָה. אִיש כִּמְעֲט אֵינוֹ מֲפְנֶה מַבָּט – אֵלֶיהָ, לַמְרוֹת שֶאַף מִשְפָּט אֵינוֹ מִסְתַיֵים – בִּלְעָדֶיהָ. הִיא כּה קְטַנָה – רַק נְקוּדָה. מְשוֹטֶטֶת בְּעַרוּגוֹת הֲשִירָה, צְלִיל וְצֶבַע לָהֶן מוֹסִיפָה. לְפְעָמִים אֶל-עָל נוֹסֶקֶת וּמֵעַל הֲוָו נִיצֶבֶת. לְרֹאשָה עָטֶרֶת "חוֹלַם מָלֵא" –קוֹשרת. כַּאֲשֶר הֲוָו אֵיָנה נִמְצֵאת, אֶבֶן מְהַעַטָרָה נוֹפֶלֶת "וּבְּחוֹלַם חֲסֵר" – הֲמִילָה מִּסְתָּפֶּקֶת. יֵש וְהַנְקוּדָה שְלַב יוֹרֶדֶת, בְּאֶמְצָע הַוָו עוֹצֶרֶת וּבְּשְרִיקָה נוּגָה אֶת הֲשוּרוּק – מְקַבֶּלֶת. אַךְ יֵשְנָן אוֹתִיוֹת, אוֹתָה בְּשִׂמְחָה מְקַבְּלוֹת. כְּנְקוּדַת חֵן – הַצוֹבַעַת אוֹתָן בְּהַדְגָּשָה. לְפְעָמִים קַלָּה וְיֵש גֲּם חֲזָקָה. בְּהגִיעֲ תּוֹר הֲיוּד, הַנְקוּדָה צוֹנָחָת מֲטָה. חוֹרֶקֶת וּמַּחְוִירָה, "חִירִיק" שְמָה. הֲרְבֵּה אֲנָשִים, מִמֶּנָה מִתְּעַלְמִים, כִּי קָשִים הֲדִיבּוּרִים – בְּפִיּוֹת קְפוּצִים. לֲכֵן מַצְמִידִים, שְתֵּי נְקוּדוֹת – לְצֵרֵה, אוֹ שָלש – לְסֶגוֹל. כַּךְ אֳפְשַר לְהִתְּרֲחֵב וְלִגְדּוֹל.